הסיפור המוזר על המלך שאסר על עצמו להתחרט

במגילת אסתר מסופר כי את מה שנחתם בטבעת המלך אין להשיב. היו היסטוריונים שגיחכו על הכתוב. איך זה יכול להיות? הרי סוף סוף, מי שחתם בטבעת המלך, זה המלך בעצמו. וכי הוא לא יכול לבטל את החוק של עצמו?

אבל מקורות פרסיים מלמדים שמה לעשות, כך עבד הראש של הפרסים. ההיסטוריון דיודורוס סקולוס מתאר התרחשות בחצרו של דריווש השלישי. דריווש הורה להוציא להורג את חרידמוס "כששכך כעסו של המלך, הוא מיד חזר בתשובה והאשים את עצמו על שעשה את הטעות הגדולה ביותר, אבל את מה שנעשה לא ניתן היה לבטל על ידי סמכות מלכותית", נשמע מוכר – המלך השיכור מחליט להרוג מישהו, ומכאן ואילך בית דין לא יעזור, המלך יכול להתפקח, לעמוד על הראש, אבל אין לו סמכות לבטל את מה שהחליט...

מעשה מוזר יותר מתאר ההיסטוריון הרודוטוס. חשיראש (אולי אחשוורוש?) פגש אישה, והבטיח לה בחתימת טבעתו לתת כל מה שתבקש. היא ביקשה גלימה מסוימת. המלך הבין שעשה טעות, הגלימה הזו תכעיס מאד את המלכה, כיוון שהמלך העז לתת אותה לאישה זרה. המלך הציע לגברת לקחת במקום זה ארמונות, הרים, וגבעות, אבל היא ידעה מה היא רוצה... היא התעקשה על הגלימה, המלכה התרתחה, ונולדה שערורייה.

כך התנהלו החיים המשוגעים בממלכת פרס...