כל התכנים של אביטל אוחיון

רציתי לרגע להפריע למוכרת ולשאול, אם אפשר בבקשה הסבר קצרצר על הוראות השימוש לצמיחה אישית. כי ט"ו בשבט

הרגע הזה הוא תזכורת בשבילך, יקרה. הרגשות שלך צורחים בפנים כמו תינוקות ללא אוכל. אם לא נזין אותם – הם ייאבקו על חייהם

אין מציאות בעולם שהשם מביא לנו חורבן ללא פך שמן ונקודת אור ממנה יכולה לצמוח ישועה גדולה. רק מה? המשימה שלך היא לפתח עיניים טובות

זה גבול עדין ושברירי, בין הכאב של התקופה הזאת לבין מבט קדימה. בין לתת מקום לכאב, לבין לקום ולא לשקוע

להיות בהוויה של חיבור לעצמך, לומר מילה ולהיות נוכחת בה באמת. אם את אומרת לחברה שלך "יקרה", תבדקי אם היא באמת יקרה לך. אם לא, שימי delete

כמו חוויה בלי מילים שלנו, הנשים. שלוקחות ללב, שדואגות לילדים מתוך שינה, שרוצות כל כך שיהיה טוב, שמתאמצות כל כך. ואז מגיע גל כזה של התמודדות, ומאיים להטביע. אמיתי. אולי זה מוכר לך גם בחיים שלך?

בדיוק באותו רגע, נחשי, מה קורה? מתחילים השדים להתעורר מבפנים, ורגשות האשמה עושים עליך מסיבה. איך מפסיקים את זה?

מתן תורה בשבילי, זה לחיות את החיים האלה מתוך חיבור עמוק, גם שאני משלמת מחירים, כדי להשיג את החיבור הזה. ומה זה בשבילך?

אה, ועוד משהו. למדתי שלהקשיב לעצמי זו עבודת חיים, וזה לא קל. בכלל

לא לוותר, לא לפחד מתגובות של אחרים, ולייקר את האנשים שאת אוהבת. שלושה מסרים חשובים מל"ג בעומר

מישהו אמר שזה קל לבחור בחיים? מישהו אמר שזה טעים לבחור בטוב? לא. ברגע הראשון זה אפילו שורף. אבל זה טוב. השיטה להתמודד עם פחד מכאב

אולי עולה לך עכשיו מחשבה בראש: נו, אביטל, שוב הקלישאה הזאת? עזבי. משום מה, לא מרגישה את הקטע הזה בחיים. שימי רגע את המחשבות האלה בצד, תמשיכי

את נכנעת לקולות הרוע? את נכנעת לזה שאת כישלון? או שיש בך אמונה גדולה מזה, שאת ראויה להמון אהבה, ואת מוכנה לעבור את הרגע הזה כדי להוציא מעצמך משהו טוב יותר?

90% מהמקומות שאנחנו נפגעות בהם, קשורים אלינו. למעשה, טמון בהם הסיפור שלנו, ובכלל לא שלו. בדקי את עצמך: אולי זה נכון עבורך?

רגע, אל תיבהלי. אל תרוצי להניח ידיים על הראש ולהתכווץ מתחת לשולחן, זו לא הלוגיקה כאן. כאן אפשר לעוף גבוה, אם רק תדעי להפוך את רעידת האדמה הזאת לצמיחה שלך

אין לי ספק שאת יכולה לפרוץ קדימה בכל הכוח. רק תשאלי את עצמך את השאלות האלה

אני מושכת אותך חזק מידי? וואי, זה בלי כוונה. אני פשוט רוצה שנעשה חוויה מתקנת לכל החורים שיש לי מהילדות החסרה שלי, מהילדה שלא הצלחתי להיות

הבאת לנו זמן מיוחד לפתוח את העיניים, ולראות את האור. לא עוד חושך, לא עוד ייאוש. לא עוד התמקדות ברע. אתה מביא לנו היום אור

על מתנת יום הולדת בתוך קופסה ריקה, ועל האהבה האינסופית שלך לילדים, ושלהם אליך

תקשיבי, לא יעזור לך לעשות נשימות, גם לא יעזור לך להיזכר בהרצאות בסמינר, אפילו לא יעזור לך לספור שעות עד שהיום הלחוץ הזה ייגמר