בכל פעם שאת חוזרת על הטעויות שלי: מה שאת לא יודעת על הבת שלך

זאת הילדות שלי.

לראות אותך ילדה,

ולחוות יחד איתך את העולם.

ולפעמים,

אנחנו חוות את העולם שונה.

אני מושכת בכיוון שרוצה כל כך שיהיה יפה,

אני מושכת אותך להיות חברותית,

יפה,

חרוצה,

מושלמת.

את לא.

אני מושכת אותך חזק מידי?

וואי, זה בלי כוונה.

אני פשוט רוצה שנעשה חוויה מתקנת

לכל החורים שיש לי מהילדות החסרה שלי,

מהילדה שלא הצלחתי להיות.

אבל את לא שמה לב, ילדה.

אז אולי,

במקום לחכות ולחכות

שתחזירי לי את הילדות האבודה שלי,

שתחזירי לי את החברותיות והיופי שהיו חסרים לי,

אני ארפה מעט.

ובכל הפעמים שאת חוזרת על הטעויות שלי,

ולא מדברת עם חברות בהפסקה,

או לא מסדרת את הקוקו במראה כל הפסקה,

אני אחבק אותך,

אולי בעצם,

אני אחבק את עצמי.

אולי אהיה אמא,

ששוטפת את הלב

ונותנת לבת שלה ילדות

לא מעורבבת.

מרגש כל כך לראות,

כמה מהאכזבות שיש לנו על הילדים שלנו

כרוכות בכאב הפנימי שלנו,

ברצון לחוות ילדות אחרת.

הילדה שבתוכנו עדיין מסתובבת בחוסר נוחות

ורוצה להיות ילדה אחרת.

היא רוצה להרגיש שווה, מוערכת,

היא רוצה להרגיש בעניינים.

ואם רק לרגע נצליח לזהות אותה,

ולראות שהסיפור של הילד שלנו

שונה בתכלית מהסיפור שלנו –

אז נוכל להפריד.

לתת לעצמינו

תיקון אמיתי.

אז קחי באהבה,

10 דק' שקטות להשקיע באמא שבך. תוציאי דף ועט,

וקחי תרגיל שיעזור לך להפחית את האכזבות מהילדים שלך:

1. כתבי על סיטואציה בה קשה לך עם אחד הילדים שלך.
2. בדקי אם יש דימוי או זיכרון שעולה לך בהקשר לילדות שלך.
3. חברי את התובנה בין הדימוי לבין הקושי שלך, ותני לעצמך תזכורת –

להפריד בין הרגישות שחיה בך לבין העתיד הנקי של הילד שלך.

אביטל אוחיון היא מטפלת באומנויות M.A, מייסדת המרכז להתפתחות אישית "חזקה מהחיים" לנשים שרוצות להתחבר ולשמוח בחיים שלהן.