כל התכנים של הרב זאב ארן

האיכות האישית שלנו מושפעת ישירות מהדמיונות שלנו. זה לא דמיון

לפעמים, מרוב רצון להיות יפים, מקבלים תוצאה הפוכה לגמרי. מה קורה כשהליברליזם מפסיק להיות אמצעי, והופך להיות ערך?

לא תמיד זה פרקטי כל כך. לא בכל יום מזדמנת לנו האפשרות להגיש לשונאים מבית אכילה ושתיה... אז מה עושים?

אחוזים נכבדים מהתסביכים הנפשיים בימינו היו נחסכים אם רק היו משתמשים יותר במילה הזו, וכשחושבים על זה, בעצם, כולנו סובלים מאווירה שלילית ועכורה סביבנו, והכל רק בגלל מחסור באותה מילה

מיד נערמה כמות של פרשנויות מבחילות, כשהאמת הפשוטה היתה שהבחור היה עסוק בשינון המסכת שלמד, ולשם כך חיפש מקום שקט. זה לא עלה בדעתו של אף אחד מהפרשנים

במהלכו של ה"סרט" אנו נתקלים בסיטואציות שונות ומגיבים בהתאם, בלי לדעת שכל הבימוי הזה נעשה "בהזמנה מיוחדת" עבורנו

כדי שהחיים הציבוריים יהיו אמינים – צריך קודם "קבלות" להצלחות בחיים הפרטיים

כן. בשביל זה היא הקריבה הכל. את חיי המנעמים שחיכו לה בבית הוריה, את הכבוד ואת כל מה שהכירה ואהבה

אהבת חינם וכבוד לזולת בקרב יהודים – העם הנבחר – אלו ערכים שאין עליהם פשרה ולא נעבור עליהם לסדר היום

מהי "תרבות המערב"? הפתגם הבא (אמריקאי) מבטא הכל: "כשאתה נולד – מונפקת לך תעודת לידה. כשאתה נפטר – מונפקת תעודת פטירה. ככל שתשיג יותר תעודות בין שתי אלו – זה אומר שאתה שווה יותר"...

לא "ישראל הראשונה" ו"השניה", אלא חיבור, אהבה ותחושת אחריות אמיתית

חז"ל לא אמרו לנו שבזכות מסירות הנפש של עובדיה והצלת הנביאים זכה הדור לכך. לא. אלא בזכות אלו שמסביב שלא עשו כלום. פשוט לא עשו כלום!... 

לאהוב יהודי ולהגיש לו עזרה גם במצבים הכי הפוכים – אפשרי?

נדיר: מה ש"גילה" הבורא במסר מיוחד לעם ישראל. למה להכניס שני נושאים באותו דיבר?

כולם סובלים מכך שכולם שואפים להיות כמו כולם

אם אין לך לב – זה כבר לא משנה כמה ערכים יש לך. המשחק נגמר. את זה משה רבנו הבין, והקב"ה הסכים איתו

מתי יש משמעות לאיך שאנו נראים מבחוץ? האכפתיות שלנו נובעת מההפך הגמור: אכפת לנו, משום שאנחנו העם הנבחר! אנחנו ה"נבחרת" של העולם

חסד הוא חשוב, כל עוד אינו בא על חשבון אחרים

היכולת לאזור את האומץ ולומר מה שיש לך, גם כשהמחיר הוא להיות אחד נגד כולם. ההיסטוריה חוזרת על עצמה

מתי אהבת חינם היא ערך עליון – ומתי היא עלולה להיות מלכודת?