גירות שהגיעה מתוך חסד: סיפורה של רות המואביה
כן. בשביל זה היא הקריבה הכל. את חיי המנעמים שחיכו לה בבית הוריה, את הכבוד ואת כל מה שהכירה ואהבה
כן. בשביל זה היא הקריבה הכל. את חיי המנעמים שחיכו לה בבית הוריה, את הכבוד ואת כל מה שהכירה ואהבה
אהבת חינם וכבוד לזולת בקרב יהודים – העם הנבחר – אלו ערכים שאין עליהם פשרה ולא נעבור עליהם לסדר היום
מהי "תרבות המערב"? הפתגם הבא (אמריקאי) מבטא הכל: "כשאתה נולד – מונפקת לך תעודת לידה. כשאתה נפטר – מונפקת תעודת פטירה. ככל שתשיג יותר תעודות בין שתי אלו – זה אומר שאתה שווה יותר"...
לא "ישראל הראשונה" ו"השניה", אלא חיבור, אהבה ותחושת אחריות אמיתית
חז"ל לא אמרו לנו שבזכות מסירות הנפש של עובדיה והצלת הנביאים זכה הדור לכך. לא. אלא בזכות אלו שמסביב שלא עשו כלום. פשוט לא עשו כלום!...
לאהוב יהודי ולהגיש לו עזרה גם במצבים הכי הפוכים – אפשרי?
נדיר: מה ש"גילה" הבורא במסר מיוחד לעם ישראל. למה להכניס שני נושאים באותו דיבר?
כולם סובלים מכך שכולם שואפים להיות כמו כולם
אם אין לך לב – זה כבר לא משנה כמה ערכים יש לך. המשחק נגמר. את זה משה רבנו הבין, והקב"ה הסכים איתו
מתי יש משמעות לאיך שאנו נראים מבחוץ? האכפתיות שלנו נובעת מההפך הגמור: אכפת לנו, משום שאנחנו העם הנבחר! אנחנו ה"נבחרת" של העולם
חסד הוא חשוב, כל עוד אינו בא על חשבון אחרים
היכולת לאזור את האומץ ולומר מה שיש לך, גם כשהמחיר הוא להיות אחד נגד כולם. ההיסטוריה חוזרת על עצמה
מתי אהבת חינם היא ערך עליון – ומתי היא עלולה להיות מלכודת?
הבחירה של האדם להיות "אסיר תודה" מגדירה אותו כאדם, וככל שתחושת הכרת הטוב שלו תגדל – זה יצביע על איכות אישית גבוהה יותר
אם תמונה אחת שווה אלף מילים, מילה טובה אחת שווה חיים שלמים...
חכמינו מציבים על כפות המאזניים את הצד הטכני מצד אחד ואת הלב מצד שני. הלב מנצח תמיד. חז"ל מגלים לנו שכאשר אתה נותן צדקה החיוך שלך שווה יותר מעצם הנתינה
הספרייה היהודית מלאה באלפי ספרי מוסר שכולם מתמקדים בעבודת המידות ושיפור המעשים! נושא זה הוא מרכזי בחיינו. אם זה אכן כל כך חשוב ובסיסי, מדוע התורה עצמה לא ציותה אותנו על עבודת המידות?
מה שנחשב "בזבוז" בדור השיתופים והסטורי, היה שיא ההשקעה אצל אברהם אבינו
בעלי החיים נבראו כחלק מתפאורה ענקית שנועדה להעניק לנו את הכלים להיות אנשים טובים יותר. מה כדאי ללמוד מבעלי החיים, ומה לא
הגבול הדק שבין אהבה ואחווה לבין דיכוי ורמיסת זכויות הפרט. שפה אחת ודברים אחדים?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה