חיים פרטיים מול חיים ציבוריים: האם הם יכולים להיות מופרדים?

אחרי שהבנו בשבוע שעבר את ההבדל בין חיים של אהבה לחיים של תאווה, וההשפעה של זה על כל דפוסי חיינו – נוכל להבין תופעות רבות במעגלי החיים סביבנו. נוכל להבין את גרף הגירושין שמזנק בכל שנה. נוכל להבין את רף האלימות בכבישים שהרקיע שחקים, את השחיתויות שנחשפות בעולם העסקים, את הנפילות המבישות בקרב אישי ציבור חשובים ועוד ועוד.

הבחירה שלנו היא אחת מבין שני מסלולים. או שאתה בוחר לנהל את החיים שלך ולקחת שליטה, מחליט להשקיע ולבנות חיים של נאמנות עם השקעה לטווח רחוק. משקיע בתוך הבית פנימה, כשאתה לבד עם בני ביתך, בלי עדים ובלי תיעודים. וגם אם קשה ומתעוררים פיתויים – אתה מתגבר כארי ומעמיד חומה בצורה, לא מוותר ולא נכנע. כך בונים חיי אהבה אמיתיים;

או שאתה בוחר באפשרות הקלה. אתה מוותר. נכנע ונותן לעצמך להיסחף אחרי ים של רגשות לא יציבים ולא מחייבים, הנאות של רגע ודמיונות שקריים. ככה לא משיגים שליטה, וודאי לא אהבה. זה נקרא "חיי תאווה". התמורה בסוף היא חוסר סיפוק, פתיל קצר, וכל התופעות המוזכרות לעיל.

זה פוגש אותנו בכל מעגל בחיינו: בקרב המשפחה, חברים, עבודה ואפילו בחיים הציבוריים.

טעות לחשוב ש"חיים פרטיים לחוד וחיים ציבוריים לחוד". גם אדם שבוחר להשתלב בחיים הציבוריים, נדרשת ממנו רמה מוסרית ואיכות אישית בחייו הפרטיים, ואפילו יותר מכל אדם אחר.

הכלל הוא פשוט: כדי לעמוד במבחנים קשים – קודם עליך להוכיח יכולת עמידה במבחנים קלים... כדי שהחיים הציבוריים יהיו אמינים – צריך קודם "קבלות" להצלחות בחיים הפרטיים. איכות אישית נרכשת רק אחר שנים של עמל ועבודה עצמית, התמודדויות עם קונפליקטים ואין ספור התגברויות. אבל אם אדם, בחייו הפרטיים, מעדיף את הדרך הקלה והנהנתנית ("תאווה"),על פני הדרך המוצקה אך גם התובענית ("אהבה") – כיצד נוכל לסמוך עליו אם וכאשר יתקל באתגרים הדורשים להתגבר על עצמו ולפעול באופן המנוגד לרגשותיו?

חז"ל מספרים (במסכת ראש השנה) שלאחר ההצהרה המפורסמת של המלך כורש, החליטו חכמים לׅמְנות את שנות מלכותו כפי שנהוג אצל מלכי ישראל (מחודש ניסן),אך לאחר שהתגלה שבחייו הפרטיים הוא נוהג באופן מכוער – חזרו לׅמְנות לו כפי שנהוג למנות למלכי אומות העולם (מחודש תשרי). כן. כי יש קשר ישיר בין חייו הפרטיים של האדם לחייו הציבוריים.

החיבור לתורה מעניק לנו את המסלול הבטוח והמוגן, גם בתוככי שטח פראי.