כל התכנים של הרב משה שיינפלד

דוד המלך רצה להוציא את בנו אבשלום משבעת מדורי גיהינום ולהכניסו לחיי עולם הבא. איך זה מתחבר לפסוק "וידעת עם לבבך, כי כאשר ייסר איש את בנו, השם אלוקיך מייסרך"? תובנות מפרשת עקב

יש בנו את "פרעה", היצר הרע. אנו אסורים בכבליו ונתונים בתוך מיצרים, ומחכים לרגע שבו "משה" – הנשמה שלעולם לא משתעבדת - תשחרר אותנו ונוכל לצאת למרחב. השאלה היא איך עושים זאת | תובנות מפרשת שמות

בלי עזרתו של הבורא אנו לא יכולים להתמודד מול היצר, מתי יש עזרת שמים? בתנאי אחד, והוא: שאדם לא יביא את עצמו לידי ניסיון! אלוקים עוזר כשהניסיון בא אליך ולא כשאתה מביא את עצמך אליו... אנו חייבים להשתדל כמה שיותר לא להתקרב לאזורים גרועים ולחברה מסוכנת מבחינה רוחנית...

אנו אומרים לקב"ה: יש לנו מכלול של צרכים ובקשות, אבל יש לנו בקשה נוספת – דבר ראשון תבנה את בית המקדש. כשהוא ייבנה וירושלים תעמוד על תילה - כל שאר הבעיות ייעלמו כלא היו... | תובנות לתשעה באב

ב 14 בספטמבר 1880 חנכו את בית הקברות "סגולה" בפתח תקווה. ההלכה היהודית קובעת שכשחונכים שטח חדש עבור בית קברות, צריך לעשות סדר תפילה מסוים, מעין "תיקון" לקרקע, ורק אחר כך ניתן לקבור

אין ספק שכל תפילה וכל פניה לבורא נשמעת במרומים ועושה רושם. כמובן, בשביל לשנות גזירה זקוקים אנו לתפילה רצינית יותר, כנה יותר. וכגודל שברון הלב - כך עצמת התוצאה. תובנות מפרשת מסעי לימי בין המצרים

יעקב אבינו יוצא מבאר שבע ופניו מועדות אל העיר חרן. הוא נוטל את מקל הנדודים על פי הוראת אמו – רבקה. לרבקה נאמר בנבואה שעשיו אחי יעקב מתכונן להורגו. בנקודה זו מתחילה מסכת חייו המיוסרת, שלא הרבה היו מסוגלים לעמוד בה. חכמים במדרש כותבים שיעקב עבר את כל סוגי הצרות שאדם מסוגל לעבור: נדודים בלתי פוסקים, ארבע עשרה שנות עבודה בתת תנאים בשביל הדבר האלמנטארי ביותר - נישואין

אמר אלוקים לכל הבריאה, כל אחד מכם תורם מייחודיותו לאדם – ואני נותן בו נשמה. זאת אומרת שיש באדם הכל! אין כוח בבריאה שלא נמצא באדם. רבי אלחנן וסרמן בהקדמה לספרו "קובץ מאמרים" כותב – כמה זהירות נדרש מהאדם אם הוא יודע שהוא חי בחדר אחד עם נמר, כל שכן כשהוא חי עם כל סוגי החיות...

הילד הסתכל אליהם ואמר בתמימות: "אתם הייתם צריכים להתאמץ כדי להגיע לפסגה, אין ספק שמגיע לכם את כל הכבוד הראוי, אבל אני נולדתי כאן, בכפר שעל פסגת ההר...". תובנות מפרשת פנחס

בפרשתנו, פרשת חיי שרה פותחת בפסוק "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה". התורה מצמצמת מאוד במילים, כל מילה וכל אות מלמדים אותנו מסר לדורות, מהו פשר אריכות הדברים, למה לא נכתב "ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים"?

כידוע, אין מילה מיותרת בתורה. אם כך, לשם מה היא כותבת את תפריט הסעודה שאברהם הגיש בפני המלאכים? סתם לתת לנו מושגים קולינריים?

אדם עובר פעמים רבות בחייו ניסיונות. פעמים והם קשים מאוד, פעמים פחות. פעמים, בואו נודה על העובדה שאנו סתם עושים מזבוב פיל...

אני מסתובב ליד הר האפר, ליד הררי הנעליים והשערות, ואיני מסוגל לקלוט במוחי את גודל הזוועות... מילה אחת ניצבת מול עיניי הדומעות: איך? איך ילודי אישה, שהצטיירו בעולם כ"נאורים", התנהגו יותר גרוע מחיות טרף?

חנה רוצה בן חשוב! בדרך כלל אישה עקרה מצפה לבן, לא משנה אם חכם או טיפש, העיקר שיהיה בן, חנה רוצה בן בשביל אלוקים, ובשביל אלוקים היא רוצה את השיא!

אנשי דור המבול השתמשו ביסוד המים שלהם באופן מופרז, הם הגבירו את התאוות החומריות בצורה חזקה עד כדי כך שהאדמה הושפעה לרעה. אומר אלוקים, אני אנהג עמהם במידה כנגד מידה, הם חטאו במים, הם ייענשו במים...

כשהשופט הרוסי ראה את היהודי שבא לתת עדות אופי על יהודי אחר שכלל לא הכיר, הציב בפניו אתגר: "אני אצטט בפניך קטע מהתלמוד שלכם, אם תצליח להסביר לי את משמעותו - אזכה את הנאשם" | תובנות מפרשת חוקת

כשחזר פייבל מבית הכנסת ושמע את ריקודיו ושמחתו של זלמן, לא יכול להתאפק... רץ לשכנו ושאל מנין לך קרשים? מי נתן לך? ואז כמעט התעלף כשראה את הרישומים על הדפנות... פה נטמן... פה נטמן...

בימי חג הסוכות, כולנו יכולים לקבל - אם באמת נרצה - עין שלישית, אמנם לא באצבע, אבל האמינו נא, שבמקום יותר חשוב...

שואל התלמוד: וכי יראת שמים היא דבר קטן? לאהוב את השם, לעובדו, לשמור מצוותיו, זה משהו קטן? ידידיי, התשובה היא, שכן! אלוקים מבקש ממנו "מה". צעד קטן

יהודי מצד האמת הפנימית שלו, שייך תמיד לקב"ה. כל החטאים שהוא עושה הם רק חיצוניים! מעשיו הרעים אינם נובעים מפנימיותו, הוא לא באמת שלם איתם