סוכות 2023
סוכות - העין השלישית
בימי חג הסוכות, כולנו יכולים לקבל - אם באמת נרצה - עין שלישית, אמנם לא באצבע, אבל האמינו נא, שבמקום יותר חשוב...
- הרב משה שיינפלד
- י"ז חשון התשע"ד
כמה אני אוהב את הימים האלו, שבין יום כיפור לסוכות. עם ישראל טרוד במצוות, מספיק רק לצאת לרחוב ולראות "מי כעמך ישראל!", יניב מחפש לולב, תומר תר אחרי אתרוג, והשלישי מחבר לגיס שלו ענפי סכך, ואפילו שלומית בונה סוכה...
תודו, אווירה מדהימה.
באחת מקבוצות הדיון שהשתתפתי לפני זמן מה, פתחתי בשאלה: אם אלוקים היה מעוניין להעניק לכם עין נוספת, היכן הייתם רוצים למקם אותה? התשובות בהחלט היו מגוונות למדי... אחת המשתתפות אמרה שהיא הייתה שמחה לעין שלשית באצבע... כך ניתן לראות בקלות במקומות רבים... אכן, התשובה מצאה חן ב"עיניי".
למה אני מספר לכם את זה? כי בימי חג הסוכות, כולנו יכולים לקבל - אם באמת נרצה - עין שלישית, אמנם לא באצבע, אבל האמינו נא, שבמקום יותר חשוב...
רוצים? קדימה...
חשבתם פעם על משמעות המילה "סוכה"? בלשון הקודש לכל מילה יש משמעות, מהי אם כן פירושה של המילה "סוכה"? אגב, בחג הסוכות יש לנו כמה מצוות, נטילת ארבעה מינים, ישיבה בסוכה, ובזמן שבית המקדש היה קיים היה לנו גם את מצוות ניסוך המים, מדוע החג נקרא על שם מצוות הסוכה ולא על שם ארבעת המינים?
רבנו בחיי - אחד מרבותינו הראשונים (1340 – 1255) – כותב, ש"סוכה" זה מלשון ראייה, ולא כמקובל כפי שנהוג לפרש מלשון "סכך". לראיה הוא מביא את הפסוק: "אבי מלכה ואבי יסכה" (בראשית יא כט), וכותב שם רש"י: "יסכה זו שרה על שם שסוכה [רואה] ברוח הקדש, ושהכל סוכין ביופיה". זאת אומרת עצם השם "סוכה" מרמז על ראייה.
לאיזה ראייה הכוונה?
ניתן קוד נוסף בטרם נפצח את הצופן. ארבעת המינים שאותם נצטווינו ליטול בחג הסוכות הם לולב, אתרוג, הדסים וערבות. הרבה רמזים ניתנו להבנת פנימיות הדברים, אפשר לייחד עבורם מאמר נפרד. אחד מההסברים הוא, שארבעת המינים מכוונים כנגד גוף האדם, הלולב כנגד שדרת האדם, האתרוג כנגד הלב, ההדסים כנגד העיניים, הערבה כנגד הפה. לאדם יש שדרה אחת, ואכן נוטלים לולב אחד. לב יש אחד, ואכן נוטלים אתרוג אחד. פה יש אחד, אבל שפתיים יש שניים, והערבה דומה לשני שפתיים סגורות, מובן מדוע נוטלים שני ערבות. עלי ההדס דומים לעיניים, כמה עיניים יש לנו? שניים, מדוע אם כן אנו נוטלים שלשה הדסים?
יותר מזה. על פי ההלכה הדס כשר צריך להיות בעל שלשה עלים סביב הענף. שלשת שורשי העלים צריכים להיות מקבילים אחד לשני. אם רוב עלי ההדס אינם מקבילים זה לזה, הוא פסול, והוא מוגדר "הדס שוטה". כן, לא טעיתי, "הדס שוטה".
לא שמענו על לולב שוטה ולא על אתרוג שוטה, רק הדס פסול נקרא "שוטה", מדוע?
שאלה נוספת ואחרונה. יש לנו שלשה חגים, כנגד שלשת האבות. פסח כנגד אברהם, שבועות כנגד יצחק, וחג סוכות הוא כנגד יעקב. למה? כי לאחר המפגש המפורסם בין יעקב לאחיו עשיו, נכתב "ויעקב נסע סוכתה, ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות, על כן קרא למקום ההוא סוכות" (בראשית לג יז). אני לא מבין, א. מדוע התורה צריכה לספר מה הוא עשה למקנהו? ב. ממתי אדם קורא למקום על שם מה שהוא עשה למקנה שלו?
אומרים רבותינו, התורה לא באה סתם לספר שהוא בנה בית וסוכות. כמו כל דבר בתורה טמון כאן עומק, מסר לדורות: "ויבן לו בית" אין הכוונה לבית רגיל אלא הכוונה לבית מדרש – בית שיוכל ללמוד בו תורה. בית מדרש הוא בית הקבע. "ולמקנהו עשה סוכות" הכוונה למגורים עבור עצמו ובני משפחתו – עשה סוכות, דירת ארעי...
חבריי, הגענו לנקודה.
יעקב מלמד אותנו להסתכל נכון על החיים, יעקב נותן לנו פרופורציות במה כדאי להשקיע ובמה לא. אומרת לנו התורה. במשך שבעה ימים צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי. צא מסלונך המפואר, ושב בסוכה ארעית. למה? כי רק עכשיו סיימנו את יום הכיפורים, יום בו שבנו בתשובה ופנינו כעת אל השנה החדשה. לאף אחד אין מושג מה גזר עליו אלוקים, איזה ניסיונות ואילו התמודדויות נכונו לו. תפנים שהעולם הזה הוא זמני בלבד, ארעי, בר חלוף... שמונים, מאה שנה והסיפור נגמר... קבע יש רק שם! בעולם האמת! תובנה זו הכרחית בכדי לשמר את התשובה. כשנפנים זאת, יהיה הרבה יותר קל להתמודד מול פיתויי העולם... כשמגיע ניסיון, תחזיק חזק ותאמר לעצמך, זה זמני! אני אתאמץ, אתגבר על עצמי ואזכה לחיי נצח בעולם הבא!! היצר הרע מנפח את העבירה, הוא מראה לך כמה היא מתוקה, ומי כמוך יודע שדקה אחרי שתעשה אותה תתחרט על הרגע... כל הנאה בעולם חולפת".
עכשיו גם נבין מדוע נצטווינו על שמחה בחג הסוכות יותר משאר החגים, בכל בית כנסת חוגגים "שמחת בית השואבה", אם אין באזור מגוריכם אתם מוזמנים להתחבר לאווירה במאה שערים, ברובע היהודי... כי אחד ממונעי השמחה זו הדאגה, הרגשת החוסר... בא סוכות ואומר, אחי! העולם הזה חולף כצל עובר, תשאלו כל סבתא היא תגיד לכם אני זוכרת כאילו רק אתמול נולדת... שב בדירת ארעי! תבנה לעצמך חיים חדשים, חיים בהם אתה יודע מה עיקר ומה טפל. כשנחיה עם ההרגשה הזו, נצטער פחות על דברים שקורים ונהיה הרבה יותר שמחים...כמדומני שתובנה זו תובן טוב יותר לאחר הסיפור הבא:רבי ישראל מראדין – "החפץ חיים", היה רבן של כל בני הגולה, שמעו נפוץ בכל העולם. הוא חי בפשטות, ביתו - היה מט ליפול... יום אחד הגיע תייר אמריקאי לליטא, וחשקה נפשו לראות את ה"חפץ חיים". כשהגיע לביתו נקש על דלת הבית, כמובן שעם הנקישה הדלת נפתחה מחוסר לשונית, מילא אין מה לגנוב...
התייר נכנס ולא האמין למראה עיניו, בקתה כזו עלובה... כבוד הרב, האם כאן הבית? כן, ענה לו החפץ חיים בנעימות. איפה הסלון? המשיך ושאל התייר... אמור לי, ענה ה"חפץ חיים", היכן הסלון של כבודו? אוההה, הרב מוזמן אלי לסלוני, אני גר על שפת נהר ההדסון, בית בעל ארבעה מפלסים, שם יש לי סלון כמו שצריך... יפה אמר החפץ חיים, ולמה לא הבאת את הסלון שלך לכאן? מה זאת אומרת? ענה התייר, כי אני בדרך, אני לא במקומי הקבוע, באתי לכאן לשלשה חדשים לרגל עסקיי... חייך החפץ חיים ואמר, יפה, גם אני בדרך, אתה בדרך שלשה חדשים, ואני מאה עשרים שנה, הווילה שלי נמצאת שם, בעולם האמת, בעולם הנצח, עכשיו כשאני בדרך, אני לוקח אתי את המינימום ההכרחי....
זה סוכות. סוכות נותן לנו מבט חדש על החיים, עין שלישית. בשני עיני הבשר רואים את הכאן ועכשיו, את העולם הזה, בעין השלישית רואים את ה"שם", את מה שמעבר, את העולם הבא... זו הסיבה ש"סוכה" זה מלשון ראיה, כי זה המסר של החג עבורנו, מבט מעמיק יותר על העולם הזה. עכשיו נבין טוב מדוע אנו לוקחים שלשה הדסים, כנגד שלשת עיני האדם...לכן, הדס ללא שלשה עלים – ללא שלשה עיניים - מוגדר כהדס שוטה, שהרי אדם שלא מסתכל כך על העולם, אדם שמתייחס לעולם הזה כאל קבע ושוכח את העין השלישית – לשוטה יחשב...וכשאדם חי באופן שהוא יודע שמה שיש כאן בעולם, נחשב כאין וכאפס לעומת מה שיש בעולם הבא, וכשהוא יודע מה גודל השכר בעולם הבא על כל מעשה קטן בעולם הזה – ידיעה זו מובילה אותו לשמחה עצומה...