כל התכנים של סיון רהב מאיר

החגים הם-הם החינוך. להפסיד אותם זה להפסיד נדבך בנפש – החל ממה שמקבלים בגיל צעיר בבית הכנסת, ועד למפגש ולעודה המשפחתית בחג. ראש השנה הוא חלק מהחבילה החינוכית הבסיסית של כל ילד

הרב עבדאללה סומך זצ"ל ממשיך את הסיפור, המילים של זלמן שז"ר בפתיחת הלימודים, ומילים לעילוי נשמתו של בראל בן יוסף וניצה ז"ל. וגם: זה לא האם מקיימים מצוות. זה איך מקיימים אותן

לא לשכוח להודות, כאב ברגל של כל עם ישראל, יהודי אחד שחוזר, והכאב ברגל של כל עם ישראל

אם תיסעי לארה"ב ותביאי לכאן רק נשמה אחת. סיפורה של אישה אחת, רחוקה-רחוקה, שחזרה

החיסון שלא קיים נגד פערי מעמדות, והפעילות הישראלית של המטיילים - במרוקו

בתורה אין מקום לתרבות ה"סמוך" וה"יהיה בסדר". האם נתייחס למי שעובר על המהירות המותרת כמי שעובר עבירה? האם נתבונן סביבנו ונתייחס ביראת קודש לשמירת חיינו וחיי הזולת?

"אני לא אשרוד עד סוף המצעד", אמר לו היהודי, שאכן צדק. "קח את השופר ותביא אותו לגאולה. תספר לעולם שהיה לנו שופר באושוויץ"

אל תפספסו את הקדושה של השמיטה, איך אפשר להתעלם מהסביבה, וחופה מיחדת ומרגשת

הרב שטיינזלץ, הרב זקס, הרב יואל כהן – בשנה אחת איבדנו שלושה ענקי רוח שהשקיעו זמן, מרץ ומחשבה בשביל הזולת

על פי פרשת השבוע, כל כוח צריך לרסן. המלך לא מלך אלא משרת, לא הוא במרכז אלא הציבור שאותו הוא מנהיג. ומלך – צריך למלוך קודם כל על עצמו

תכנסו את קבינט הקורונה שלכם בהקדם. בלי תדרוכים נגד המשתתפים, בלי מבריזנים, בלי פוליטיקה. רק סבים, הורים וילדים שרואים את המחדל – ולוקחים אחריות

חגי תשרי, בניגוד לדימוי שנוצר, הם ממש לא של החרדים או של הדתיים. הם של המדינה היהודית. הם של הקשישים מכל המגזרים ששוב ייסבו, חלילה, לשולחן החג לבד. ההכרעה לקדש את אוגוסט ולא את תשרי היא הכרעה ערכית מצערת

יש לנו יכולת בחירה חופשית בין טוב לרע, והיא ניתנת היום, כלומר, בכל יום מחדש. אפשר להכריע, אפשר לתקן, אפשר לבחור מסלול חיובי יותר

על מסירות נפש ומיץ תפוזים, המשפטים של סא"ל עמנואל מורנו ז"ל, שעות של ערב בלי סלולרי, הדרך הנכונה לשמחה ותעודת בגרות של סבלנות

מצאתי בכל זאת דף רשמי שחברת החדשות פתחה עבורו, דף לא פעיל. התגובות שם ישנות, וכל כך הפוכות מהמציאות

זו נשמעת תקרית קטנה, לא חשובה, אבל דת הפוליטיקלי קורקט יכולה להיות קנאית ואובססיבית יותר מהרבה דתות אחרות. עדיף היה לשנות את השיח. לא לייצר לעצמנו שם רע

האתגר האמיתי שספר דברים מזהיר מפניו הוא חיים בחברת שפע. חברה שבה יש הכול, ובגדול. זה אתגר לחיות בעוני, אבל זה גם אתגר לחיות בעושר

למה אנחנו לא מעריכים חיי אדם, הסיפור של רוני דניאל ז"ל, מה שעושים – לעשות מאהבה, ומדריך הפרשה לחופש הגדול

"בזמן מלחמה כולם מזדהים איתנו, אבל אני קורא להם לבוא לבקר בזמנים שקטים. לראות עם מי הם מזדהים"

אינספור אידיאולוגיות ינסו לכרסם בעקרונות הבסיסיים האלה, אבל בשבת נקרא שוב על חשיבות השבת ועל המלחמה בעבודת אלילים