טרשת נפוצה

בגיל 35, עם ארבעה ילדים קטנים בבית, חני גרוס קיבלה את הבשורה שטלטלה את עולמה: טרשת נפוצה פרוגרסיבית. היא בכתה, שיתפה, נעזרה, ובחרה לא לתת למחלה להגדיר אותה. היום, מתוך הכאב, היא מחזקת נשים אחרות ומזכירה: "אנחנו לא בוחרים את האתגר, אנחנו בוחרים איך להתמודד איתו"

כזה היה אוריאל. הוא היה שותף אמיתי, בנאמנות מוחלטת. תחושת האחריות שהוא לקח על עצמו בכל מה שנוגע להתמודדות שליהביאה את השותפות לידי ביטוי באופן הכי כן. ומה אעשה בלעדיו? סיפורו של משה זיאת, פרק 18 – עצה עמוקה

אחרי שכרמית אליהו החליטה לשמור שבת ולהתלבש בצניעות, הגיעה האבחנה הקשה: "טרשת נפוצה". כיום, שלוש שנים לאחר מכן, היא משתפת בהתמודדות, מספרת על ההתחזקות, ועל האמונה החזקה. ואיך כל זה מתקשר לחלום בו התגלה אליה סבא של חברתה?

החשש מהבלתי נודע, ההתכנסות וההסתגרות בבית פנימה וקצב החיים שהואט באחת – כל אלה הלמו את מצבי העדכני ואת תחושתי הפנימית, משרים בי עליזות רעננה ושמחה שקטה. סיפורו של משה זיאת, פרק 13 – רצונך כרצונך

מבחורה ש"טרפה את העולם" ועד להתמודדות עם מחלה כרונית בלתי צפויה: רעות רבקה פימה מספרת בכנות כובשת על כאב, קבלה עצמית ואמונה. ואיך היא עוזרת למתמודדים אחרים לבנות לעצמם מציאות חדשה ומוארת יותר?

אחרי שגדלה בפנימיות, התמודדה עם אתגרים ועם היותה שומרת המצוות היחידה במשפחתה, קיוותה חנה טחלוב למעט שקט, אך אז הגיע האבחון: "טרשת נפוצה". כעת היא מספרת על ההתמודדות, על הכוחות, וגם על השיטה החינוכית שהיא פיתחה

"אתה מודע לכך שקיץ עכשיו?". "כמובן" השבתי, תמה לפשר השאלה המוזרה. "אתה לא רואה את המצח המבריק שלי?...", חתמתי בקונדסות. "אז למה אתה מסתובב לך כל היום עם מטריה?". סיפורו של משה זיאת, פרק 11 - עזרה ראשונה

פתאום אני מבצע שינויים קיצוניים באורח חיי, פותח דף חדש כאילו הייתי נער צעיר ושובב. איך זה יתכן?! סיפורו של משה זיאת, פרק 10 - וירא מנוחה כי טוב

דווקא במצב שבו יש לי כל הסיבות שבעולם, להתייאש ולהתנתק מהתפילה, אני מתעקש להישאר במקום המתוק והקסום הזה, להמשיך להתפלל ולבכות בכל יום מחדש, כאילו זו הפעם הראשונה בחיי. סיפורו של משה זיאת, פרק 9 – לקחת או לקבל

למרות הקושי העז, והתירוצים הרבים שעמדו לרשותי, מתירים לי בנוכחותם להתפלל ביחידות, לא ויתרתי. מלחמת איתנים התחוללה בכל תפילה מחדש. סיפורו של משה זיאת, פרק 8 – כאילו פדאני

לנוכח עיני הסתחררו מילות הפסוק "כי מנגד תראה את הארץ – ושמה לא תבוא!". דמעה שקופה זלגה על לחיי. סיפורו של משה זיאת, פרק 7 – ההשתדלות כתפקיד

כמה זמן זה ייקח – לא ידעתי. אך זאת היה לי ברור, בסופו של תהליך אהיה אדם בריא לחלוטין, הולך על שתי רגלי. סיפורו של משה זיאת, פרק 6 – יש עם מי לדבר

אני מצאתי את הכתיבה באקראי מוחלט. כתיבה שהובילה אותי בהמשך המסע, אל היכולת להתמודד עם העקרבים הנושכים שבתוכי. סיפורו של משה זיאת, פרק 5 – בין השורות

"זה לכל החיים! כמו לימוד התורה שלכם...". הוא היה אדם שמח ומצחיק, כך שהייתי בטוח שזו עוד אחת מההלצות הלא-מוצלחות שלו. סיפורו של משה זיאת, פרק רביעי: ההווה ניסיון

אף אחד – כולל אני בעצמי – לא שמע ממני על האבחון והמחלה שמקננת בגופי. ההתעלמות הייתה מוחלטת. סיפורו של משה זיאת, פרק שלישי: המלחמה מתחילה

את עיני צד גזיר עיתון שכותרתו זעקה: "טרשת נפוצה – מחלה כרונית". בום. פרק שני בסיפורו של משה זיאת – הבשורה הכרונית

לא עיכלתי בכלל מה זה אומר, "טרשת נפוצה". המילים של הפרופסור פשוט החליקו לי ליד האוזן. לא הפנמתי מה זה אומר. פרק ראשון בסיפורו של משה זיאת – האבחון

משה זיאת גילה בגיל 20 שהוא חולה בטרשת נפוצה. מאז הוא עבר מסע אישי ארוך, וכעת – משתף אותו גם הלאה. מדור חדש מתוך ספרו, "לאסורים צאו"

גל ארזי אובחן עם טרשת נפוצה בגיל 14, אך בחר לחיות את החיים במלואם. בימים אלו כשהוא ערב חתונתו ואף עומד לסיים את התואר, הוא משתף בסיפורו מעורר ההשראה