חינוך

במכתב לראשי הרשויות, קורא ראש הממשלה היוצא שלא לשתף פעולה עם היחידה במשרד החינוך שצפויה לעבור לאחריותו של ח"כ אבי מעוז. ח"כ שמחה רוטמן: "לפיד – ראש ממשלה שיש עמו קלון"

אז מה קרה לנציגים שלנו? למה בין כל הכותרות המקושקשות והמבהילות, אנחנו לא רואים דיווחים על ה"הדתה" המתוכננת במשרד החינוך?

נועה כהן אמנם התפכחה מהאשליה שבביתה אולי לא ישמעו רק דברי תורה זכים וטהורים, אבל היא כבר לא נבהלת מכל קרוב משפחה שקופץ לביקור, ומביא איתו גוועלדים למיניהם. איך היא הצליחה עד כה לגדל ילדים ליראת שמיים?

בירור שנערך במשרד החינוך, עם מנהלת בית הספר בו נתלו כרזות של בנימין נתניהו עם צלבי קרס וחבל תלייה, העלה כי לא מדובר בהסתה אלא בחלק ממיצג חינוכי

"חנוך לנער על פי דרכו", זה מסר שאולי קשה לנו לקבלו, אך הוא אמת, וקל לקבלו אם מבינים עמקותו, ותוצאותיו המבורכות.

איך נוכל 'להרים' לילדנו ולתת להם כוחות? הרב אליהו נקש מסביר וגם ממחיש בסרטון קצר ויפה

מנהלים ומורים: הידברות מעבירה לתלמידי ישראל תכניות חינוכיות עשירות ומגוונות. גם אתם יכולים לתת לתלמידיכם חוויה חינוכית ייחודית ומעצימה במימון מלא דרך "גפן". כל הפרטים כאן

איך אתה מתייחס לאוסף הקלפים של הילד שלך? מסר קצר וחשוב על איך מתחברים לקרובים לנו באמת. צפו

חבר שלך, כאשר אתה מתנהג אליו בצורה לא ראויה, יודע להסביר לך את זה בצורה יפה או קשה. לעומת זאת, הבן שלך תמיד יחוש ברגשות אשמה, הוא יבין שהוא זה שאשם כי אתה בעצם הבמה שלו, אתה החוסן, אתה הקרקע היציבה

זו הדרך היחידה לחנך לחיי חברה של אחווה, אהבה, כבוד ודרך ארץ. זו תיבת הנוח של הדור. בואו נחדיר לביתנו ולמוסדות החינוך לימודי ערכים ודרך ארץ על פי תורת האלוקים

ארבע נקודות שאנחנו ההורים חייבים לזכור לפני תחילת המסע המרגש הזה, אלו דברים שחייבים להיות מונחים אצלנו במדור של "אהבה"

היועץ המשפטי של משרד האוצר מאשים את השרים ליברמן ושאשא ביטון בכך שפעלו בלי שום סמכות בחוק בעת שחתמו על הסכם השכר החדש עם הסתדרות המורים

ערב שבת בראשית: אנשים שמתחילים התחלות חדשות, משתפים בתחושות, בחששות ובתקוות. והפעם: מוריה ישראלי שהעבירה את כל שמונת ילדיה לחינוך תורני, ולרגע לא מצטערת על כך

את חוזרת לעבודה אחרי החגים, והגיע הזמן לשלוח לראשונה גם את התינוק התורן למטפלת או למעון. איך תעברו את ההתחלה בשלום ובשלווה?

איך זה שהיא יכולה לבקש משהו פעם אחת – והוא פשוט קורה, ואנחנו אחרי כמה עשרות פעמים, כל יום, לא משיגות את התוצאה הנכספת?

הנושא המרכזי כאן הוא תופעת השיפוט המהיר והפרשנות שלנו לכף לחובה. אנו מאבדים בכך את הקשר החשוב והחיובי עם תלמידינו, ילדינו וחברינו לחיים