ילדות

סוכריה עגולה עם 'שכבות גיאולוגיות', בובת שומר אנגלי, בועות פלסטיק, ארנק חרוזים ועוד: צעצועים ומתנות נוסטלגיים שכל מי שהוא בן 35-45 יזכור

אפרת ברזל משוחחת עם איה קרמרמן על הזיכרונות מאביה ז"ל, ועם אסתי הס על הדרכים להעביר את זיכרונות הילדות שלנו לגידול ילדינו הפרטיים

על זיכרונות ילדות מהבית שלי ומבתים אחרים, ועל אישה אחת מיוחדת. הטור השבועי של אפרת ברזל

כיצד יתייחס המאמין לניסיון משבר "ילדות קשה" המשפיע לרעה בהשאירו משקעים גם בבגרותו?

קלמרים, סקטים, מחקים, מדבקות, סוכריית כדור, מדבקות-עגילים ועוד: גלריה נוסטלגית עם דברים שכל אחד שמח להיזכר בהם

שתי אחיות בנות שמונה וחמש שרדו 44 שעות ביער חשוך ומקפיא עצמות, בצפון קליפורניה. כיצד?

אילו הייתי ילדה, הדמעות היו זולגות להן עכשיו בלי הכרה. אבל אני כבר לא ילדה.  כבר אסור לבכות על עוגת שוקולד שלא הצליחה - לא משנה כמה פעמים כבר ניסית לאפות אותה. לאן הלכו כל הדמעות על כל מה שלא צלח בחיי (מאז שהייתי ילדה עם צמות)? פגישה נדירה עם הפחד שאוהב עוגות שוקולד של ילדות קטנות

ימי הילדות חשובים הם מאוד לעתידו של הילד, ואם אנחנו לא מעניקים בהם את ההרגשה האמיתית שרצוננו בתורה, ורק בה, הדבר משפיע על החינוך בצורה קריטית

חברה בקבוצת 'זכרונות ילדות' העלתה פוסט המתאר התנכלות חברות בבית הספר, במקביל להעלאת תמונת ילדות נוסטלגית בקבוצה. איך כל זה מתקשר לבקשת סליחה והתנצלות מפתיעה? קראו

לפעמים הילדה שבי תוהה אם באמת היא חשה את מי שקרוב לה ממש. המכתב שלעולם לא יישלח

נכון, ילדות היינו, אך אני סוחבת עמי מטען כה כבד מילדותי הקשה אתכן. המכתב שלעולם לא יישלח

העולם היה שונה מאד כשהיינו ילדים: היה לנו הרבה יותר חופש והרבה פחות טכנולוגיה. איכשהו, גדלנו בסדר בלי אינטרנט, בלי הורים שמאשימים את המורים בכשלונות שלנו, ואפילו בלי סוגרי ביטחון על בקבוקי תרופות. איפה הם, הימים האלה?

לפעמים אני רוצה להרפות, ללכת לישון בלי דאגות. אבל בעצם, לא הייתי רוצה להיות ילדה. שיר מרגש ומחזק, למדור המכתב שלא יישלח לעולם

בבית המשפט המחוזי בירושלים, נפסק היום (ג') גזר דינו של המדביר יוסף צבי ברקן - המדביר מהאסון של משפחת גרוס, שהואשם בשתי עבירות הריגה, וארבע עבירות חבלה חמורות