שאלות באמונה

מבחן האמונה: חוויתי ילדות קשה – איך יוצאים מזה?

כיצד יתייחס המאמין לניסיון משבר "ילדות קשה" המשפיע לרעה בהשאירו משקעים גם בבגרותו?

| כ"ה אייר התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

עָלֵינוּ לָדַעַת כִּי הַשְׁגָּחַת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל נִבְרָאָיו בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית וּפְרָטֵי פְּרָטִית, וּבִפְרָט עַל הַבְּנֵי אָדָם.

הַכּלֹ בְּהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה- בֵּן זֶה לְאֵיזֶה הוֹרִים יִוָּלֵד, לְהוֹרִים דָּתִיִּים אוֹ חִלּוֹנִיִּים, לְהוֹרִים עֲשִׁירִים אוֹ עֲנִיִּים, לְהוֹרִים מְאֻשָּׁרִים אוֹ מְדֻכָּאִים, חוֹלִים אוֹ בְּרִיאִים, לְהוֹרִים אַשְׁכְּנַזִּים אוֹ סְפָרַדִּים אוֹ כָּל עֵדָה אַחֶרֶת. וְכֵן מָתַי יָמוּתוּ הוֹרָיו, וְכוּ'. כָּל פְּרָט וּפְרָט בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית לְפִי צֹרֶךְ גִּלְגּוּלָהּ וְתִקּוּנָהּ שֶׁל אוֹתָהּ נְשָׁמָה. וְחַיָּב אָדָם לְהַסְכִּים בְּלִבּוֹ לְמַצָּבוֹ, וְלָדַעַת שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּנוֹ, וְזֶהוּ הַטּוֹב עֲבוּרוֹ, וְרַק זֶה מַה שֶּׁיְּבִיאֵהוּ לְתַכְלִיתוֹ הַנִּרְצֵית וְהַנִּדְרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ.

וּבִפְרָט יִתְבּוֹנֵן אָדָם, כְּשֶׁנּוֹלַד לְהוֹרִים שְׁבוּרִים, דָּבָר שֶׁגָּרַם לוֹ יַלְדוּת קָשָׁה, שֶׁהַרְבֵּה גְּדוֹלִים וְצַדִּיקִים צָמְחוּ וְגָדְלוּ דַּוְקָא מִתּוֹךְ מִשְׁבְּרֵיהֶם וְגַלֵּיהֶם שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁנָּתַן לָהֶם אֶתְגָּר לְהִלָּחֵם עִם נֶגֶף הָעַצְבוּת וְהַיֵּאוּשׁ עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת בְּתוֹרָה וֶאֱמוּנָה, וְזֶהוּ דַּוְקָא שֶׁנָּתַן לָהֶם לְהִתְעַלּוֹת מַעְלָה וּמַעְלָה. וְאַדְרַבָּה, אִלּוּ הָיוּ נוֹלָדִים בְּפִנּוּק וּבְאֹשֶׁר, לֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם דַּחַף לְהִתְקַדֵּם וְלִפְתֹּחַ עֵינַיִם עַל מַשְׁבְּרֵי הַחַיִּים.

וְאָמְנָם אֵלֶּה שֶׁלֹּא יָדְעוּ לְנַצֵּל אֶת עֲבָרָם הַקָּשֶׁה, נָפְלוּ נְפִילָה אַחַר נְפִילָה, עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא הָיְתָה לָהֶם תְּקוּמָה. כָּךְ שֶׁאִם תֵּדַע לְנַצֵּל דַּוְקָא אֶת מַצָּבְךָ הַקָּשֶׁה שֶׁאֵלָיו נִקְלַעְתָּ, לְבַסּוֹף תֵּצֵא מְאֻשָּׁר, מְחֻסָּן בִּפְנֵי כָּל נִגְפֵי הַחַיִּים. וְאֵין לְךָ יוֹתֵר טוֹב מֵחִנּוּךְ הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן שֶׁה' יִתְבָּרַךְ אִתְּךָ בְּכָל מַצָּבֶיךָ, וּמֵאִתּוֹ עָבָר, הֹוֶה וְעָתִיד שֶׁל הָאָדָם. וְאִם רְצוֹנוֹ שֶׁתַּעַבְדֵהוּ בַּתְּנָאִים שֶׁבְּרָאֲךָ וְהֶעֱבִיר עָלֶיךָ, הֲרֵי שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּנְךָ דַּוְקָא.

 

אַתָּה בְּעַצְמְךָ רָצִיתָ אֶת מַצָּבְךָ קֹדֶם שֶׁנִּבְרֵאתָ

וְיוֹתֵר עָמֹק מִזֶּה יֵשׁ לְךָ לָדַעַת, שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ רָצִיתָ אֶת מַצָּבְךָ קֹדֶם שֶׁנִּבְרֵאתָ, וְיוּבַן לְךָ זֶה עַל פִּי מְשָׁלוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זצ"ל.

"נִסְיוֹן הָעֹשֶׁר קָשֶׁה מִנִּסְיוֹן הָעֹנִי", וַיִּשָּׂא הֶ"חָפֵץ חַיִּים" מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: רְאוּבֵן הֶעָשִׁיר, הַגִּבּוֹר וְהַיָּפֶה, פַּרְנָס הָיָה בְּעִירוֹ, אוּלָם אַלִּים הָיָה אוֹתוֹ רְאוּבֵן, בָּז לָעֲנִיִּים, מֵטִיל אֵימָה יְתֵרָה עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ, מִתְגָּאֶה בְּעָשְׁרוֹ, בִּגְבוּרָתוֹ, וְגַם מִתְפַּתֶּה לְיִצְרוֹ, בִּהְיוֹתוֹ יְפֵה-תֹּאַר הַמְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ. וְכֹה עָבְרוּ עָלָיו יָמִים וְשָׁנִים עַד שֶׁנִּתְבַּקֵּשׁ לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה. אָמְנָם מַעֲשִׂים טוֹבִים הָיוּ בְּיָדוֹ גַּם כֵּן, אוּלָם לֹא הִכְרִיעוּ אֶת כַּף הַזְּכוּת לְהַכְנִיסוֹ לְגַן עֵדֶן. וּמִשָּׁמַיִם יָצָא פְּסָק, שֶׁעָלָיו לַחְזֹר לָעוֹלָם וּלְתַקֵּן מַעֲשָׂיו.

שׁוֹאֵל רְאוּבֵן לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְאוֹמֵר: בְּאֵיזֶה אֹפֶן אֶחְזֹר לָעוֹלָם הַשָּׁפֵל? עוֹנִים לוֹ הַבֵּית דִּין: עָשִׁיר, גִּבּוֹר וְיָפֶה, כְּמוֹ שֶׁהָיִיתָ פַּעַם שֶׁעָבְרָה! מִתְחַנֵּן רְאוּבֵן וּבוֹכֶה, וְטַעֲנָה בְּפִיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲלֹא אִם אֶחְזֹר לָעוֹלָם כְּמַצָּבִי הַקּוֹדֵם, הֲרֵי שֶׁשּׁוּב אֲקַלְקֵל בְּעָשְׁרִי, בִּגְבוּרָתִי וּבְיָפְיִי, וְאִם כֵּן, מַה הוֹעַלְתִּי בַּחֲזָרָתִי בַּגִּלְגּוּל? אָנָּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲשִׁיבֵנִי לָעוֹלָם הַשָּׁפֵל הַזֶּה עָנִי וּבַעַל מוּם וּמְכֹעָר, כְּדֵי שֶׁאֶהֱיֶה צַדִּיק גָּמוּר. אוּלָם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה טוֹעֲנִין, וּבְצֶדֶק: בְּהֶחְלֵט לֹא, לְפִי שֶׁהֲרֵי קִלְקַלְתָּ בְּעֹשֶׁר, בִּגְבוּרָה וּבְיֹפִי, אִם כֵּן, עָלֶיךָ לְתַקֵּן כְּמוֹ כֵן בְּעֹשֶׁר, בִּגְבוּרָה וּבְיֹפִי, וְאִם לֹא כֵן, כֵּיצַד תִּקַּנְתָּ אֶת קַלְקָלָתְךָ?

וּרְאוּבֵן בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן, וּמַפְעִיל אֶת כָּל מַלְאֲכֵי סַנֵּגוֹרְיָא שֶׁלּוֹ, מְלִיצֵי יֹשֶׁר, וְכֵן זְכוּת אֲבוֹתָיו, וּמְעוֹרֵר רַחֲמִים מְרֻבִּים עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁיָּשׁוּב לְזֶה הָעוֹלָם עָנִי, בַּעַל מוּם וּמְכֹעָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל שׁוּב בְּיַד יִצְרוֹ. וְהִנֵּה לְאַחַר בַּקָּשׁוֹת רַחֲמִים וּזְכֻיּוֹת רַבּוֹת, שׁוּב דָּנִים בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה: הַאִם לְהֵעָנוֹת לְבַקָּשָׁתוֹ הַקָּשָׁה שֶׁל רְאוּבֵן? וְאַחַר דִּיּוּן רַב, מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, שֶׁאָכֵן מִסִּבּוֹת שׁוֹנוֹת מַגִּיעָה לוֹ הַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר- לָרֶדֶת שׁוּב לְזֶה הָעוֹלָם, עָנִי, בַּעַל מוּם וּמְכֹעָר. וְהִנֵּה בְּמַזָּל טוֹב בֵּן נוֹלַד לָנוּ- רְאוּבֵן, בָּא מֵחָדָשׁ לְעוֹלָם, אוּלָם נָכֶה בְּרַגְלָיו. וּלְאַחַר שָׁנִים גָּדֵל רְאוּבֵן, וְהִנֵּה פַּרְנָסָתוֹ קָשָׁה, עֲנִיּוּת שׂוֹרֶרֶת בְּבֵיתוֹ, וְהוּא גַּם מֻכֶּה שְׁחִין וּמְיֻסָּר.

יוֹם אֶחָד רוֹאֶה רְאוּבֵן אֶת מַצָּבוֹ הַנּוֹרָא וּבוֹכֶה, וְטַעֲנָתוֹ לַשָּׁמַיִם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה נִּשְׁתַּנֵּיתִי מִכָּל בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם, לִהְיוֹתִי עָנִי, בַּעַל מוּם? מַה הֲרֵעוֹתִי וּמַה פָּשַׁעְתִּי? רְשָׁעִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי יֵשׁ לְךָ בְּעוֹלָמְךָ וּמַצָּבָם שַׁפִּיר מִמַּצָּבִי! וּמְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ וְיוֹם הִוָּלְדוֹ, וְלִפְעָמִים גַּם מֵטִיחַ דְּבָרִים קָשִׁים כְּלַפֵּי מַעְלָה. וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה סָנֶגוֹרִים וּמְלִיצֵי יֹשֶׁר הָיָה צָרִיךְ הוּא עַצְמוֹ לְהַפְעִיל כְּדֵי לִזְכּוֹת לִפֹּל לְמַצָּב כָּזֶה.

 

כָּל אָדָם נִבְרָא בַּכֹּחוֹת הַנִּדְרָשִׁים וּמַתְאִימִים לִבְעָיוֹתָיו

כָּךְ הָיָה אוֹמֵר הֶ"חָפֵץ חַיִּים": לְעוֹלָם אַל יִתְאוֹנֵן אָדָם עַל מַצָּבוֹ, וְאַף אִם קָשֶׁה וְנוֹרָא הוּא, דְּשֶׁמָּא הוּא עַצְמוֹ בִּקֵּשׁ וְהִתְחַנֵּן לִפֹּל לְמַצָּב כָּזֶה, וְזָכָה וְנַעֲנוּ לוֹ. וְאִם כֵּן, מַה יֵּשׁ לוֹ לִטְעֹן? אֵין לוֹ אֶלָּא רַק לְקַבֵּל וּלְהִתְמוֹדֵד בְּאַהֲבָה עִם מַצָּבוֹ.

וְעוֹד אוֹמֵר הֶ"חָפֵץ חַיִּים": כָּל אָדָם נִבְרָא בַּכֹּחוֹת הַנִּדְרָשִׁים וּמַתְאִימִים לִבְעָיוֹתָיו, וְהָיָה אוֹמֵר: אִם נִקַּח אֶת כָּל אָפְנֵי יִסּוּרֵי הָעוֹלָם וְנִפְרְשֵׂם עַל הַשֻּׁלְחָן, וְנִשְׁאַל אֶת אוֹתוֹ יְהוּדִי הַמְיֻסָּר: בַּמֶּה הוּא בּוֹחֵר, הֲרֵי שֶׁיִּבְחַר בְּדִיּוּק בַּיִּסּוּרִים הַפּוֹקְדִים אוֹתוֹ, וְלֹא יִבְחַר מַשֶּׁהוּ אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁיִּרְאֶה כֹּחוֹתָיו תּוֹאֲמִים בְּדִיּוּק לְיִסּוּרָיו שֶׁלּוֹ, וְלֹא לְיִסּוּרֵי חֲבֵרָיו.

אַל תִּתְעַמֵּק כָּל כָּךְ בַּבְּעָיוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה. לִי הָיוּ כָּל הַנְּתוּנִים לְהִשָּׁאֵר עַם הָאָרֶץ אִם הָיִיתִי מֵשִׂים לֵב עַל בְּעָיוֹת עוֹלָם הַזֶּה. הֲיוֹדֵעַ אַתָּה אֵילוּ צָרוֹת הָיוּ לִי בָּעוֹלָם הַזֶּה? הֲרֵי הָיוּ שָׁנִים שֶׁחָיִיתִי בְּדִקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת, הָיִינוּ עוֹרְכִים שֻׁלְחַן שַׁבָּת בְּלֶחֶם שָׁחֹר, וּמַלְבּוּשִׁים וְכוּ', כַּמָּה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים וְכוּ', וְאִם הָיִיתִי מִתְעַמֵּק בְּכָל זֶה לֹא הָיִיתִי לוֹמֵד אֲפִלּוּ דַּף אֶחָד. (מדברי מרן הסטייפלר)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 3.6 (7 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים