לפעמים אני רוצה להרפות, לחזור להיות ילדה

לפעמים בא לי להרפות,
פשוט סתם כך לבהות.
להפסיק לדאוג ממה שיכול לקרות.

לפעמים בא לי לצחוק על שטויות,
סתם כך שעות 
ואולי גם בשמש לטייל.
לשוב הביתה,
לשתות כוס שוקו חם,
ולהירדם בקלות, בלי מחשבה 
לקום בלי דאגה.

להיות ילדה – הכי כיף,
לא לחשוב, להתחבט ולהתפלסף.
לא רוצה עוד להתבגר,
רוצה רק לשמוח, לרקוד ולהתבדר 
אל תספרו לי מה עוד מתבשר.

לא רוצה שטובת אחרים בי תהא תלויה,
כי מי אני בכלל?
אך באין מי שייקח זאת לידיים 
הקושי נעשה קשה כפליים.

בא לי, בא לי שמישו עם כתפיים רחבות,
ע נ ק י ו ת,
יקח ממני את המשא ויגיד:
זה כבד בשבילך,
לכי,
תטיילי בשמש.
כשתחזרי, אמא תכין לך שוקו חם 
עם חיוך גדול 
לא עוד חיוך שאומר שיהיה טוב ושחייבים להמשיך –
חיוך נינוח, מלא שלווה, 
ואלך לי לשון בלי דאגה.

אני כבר הרבה זמן גדולה,
וגם ממש חזקה.
אני אוהבת שמש, וגם קצת קור 
ככה אני יודעת איך זה שחם. 
רוחות אני בכלל לא אוהבת,
הן כמעט מפילות אותי,
ולפעמים גם את מה שאספתי בידי.
אני ממש מתנדנדת, אבל ליפול לא נותן לי אלוקי.

והאמת, שאני לא מקנאה בחברותי 
כי להיות שונה זה לא להיות פחות.
ונכון שזה קשה, אבל ילדה לא הייתי רוצה להיות
ורק לאלי הטוב רוצה להודות 
על כח, נחמה וים אהבה שנותן
על שמחזיק אותי בשני ידיים 
ומרים אותי כשיש מים.
לא נותן לי למעוד להחליק 
רק הוא אותי מחזיק!

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.