אשמה

הצבת גבולות בריאים בחיים האישיים והמקצועיים חיונית לשמירה על בריאות נפשית, שיפור איכות החיים ויכולת להישאר מאוזנים וממוקדים. איך נוכל ללמוד להגיד "לא" בצורה נכונה? למה זה כל כך קשה לנו, ואיך זה משפיע על הבריאות הנפשית שלנו?

אני נחמד ונעים, ופתאום מאבד את עצמי ואומר כל מיני אמירות לא חכמות. איך משנים את זה?

למה קשה לנו לקחת אחריות על המציאות שלנו? זה מפחיד ללכת למקום לא מוכר

למדו לזהות את מקור האשמה, לסלוח לעצמכם ולמצוא דרכים מעשיות לשחרור נקיפות המצפון ולהשגת שקט פנימי

גם כאן היצר מגיע ותוקף בכל הכוח. הוא מצייר לנו ציור שהיה לדעתנו אמור להיראות כך וכך, מספר לנו שיכולנו לפעול אחרת כדי שזה ייראה אחרת, ואז הורג אותנו לאט לאט עם הסם הנוראי של האשמה

למה את מאשימה את עצמך? מה יקרה אם תסתכלי על עצמך ככה, מבחוץ, בלי אשמה ושיפוטיות?

משכנעים את הצד השני, מאמינים שאנחנו אשמים, מחליטים לנקום. 3 טעויות שאנו עושים כשמאשימים אותנו

האסון במירון עורר תחושות קשות בקרב כל אחד ואחד, אם הרגשתם אשמה, כעס, עצב או אפילו 'ניתוק' - הסרטון הזה מיועד בשבילכם

בכולנו יש רע. אי אפשר להיפטר מזה. ככל שנברח ממנו, נמצא את עצמנו חוזרים אליו שוב ושוב. אז מה עושים?

האם ההבנה כי איננו אשמים וכי הטלת אשמה מיותרת, פירושה גם כי אין צורך בבקשת סליחה?

לעתים, הוא היה מטיל את האשמה על השכנים. זה קל. זה גם מייצר מן סיפוק מוזר, "אני קרבן". אבל זה הרסני

שוב החיוך הזה. אני נהנה מכל רגע בחברתו. "אני שמח שאתה שואל. אחזיר בשאלה: אתה נשוי כנראה לא מעט שנים, ו..." "חמש עשרה שנים", הבהרתי. "יפה. וכאן אני שואל, האם רגשות האשמה שאתה חש, עזרו לך עד היום, חמש עשרה שנה? האם הם היטיבו עם הזוגיות שלכם?" מאמר שני בסדרה

גם אצלך מתרוצצות בראש כל הזמן מחשבות ביקורתיות ומאשימות כמו "הייתי צריכה יותר להתאמץ, לא עשיתי מספיק", "זה באשמתי, אני אישה לא מסודרת", "אני לא בסדר"? אם כן, הכתבה הזאת בשבילך