למה יוצאות לי מהפה אמירות לא חכמות, או חסרות טאקט?

לעיתים קרובות אני אומר אמירות לא במקום. אני נחמד ונעים, ופתאום מאבד את עצמי ואומר כל מיני אמירות לא חכמות, חסרות טאקט. איך הגעתי לזה, ואיך מטפלים בזה?

לאנשים ישנו הממד החיצוני, הדיבור וההתנהגות שלהם, והממד הפנימי, המחשבות והרגשות.

אדם אמור לייצר איזון בין הדיבור וההתנהגות שלו לבין המחשבות. לא כל מה שחושבים, אומרים. למה? כי יש מחשבות שהן "גולמיות", לא שלמות. האדם מרגיש כעס על משהו, ויש לו מחשבה "אני רוצה להרביץ לו". אחרי המחשבה הזו יש מחשבה שנייה: "אני כועס עליו, אבל אולי אני גם אשם במה שקרה", "אולי אני צריך ללמוד להסתדר אתו", או "אולי הקשר בינינו לא מתאים". כלומר, האדם מגדיר בצורה מדויקת יותר את המחשבות והרגשות שלו.

האדם לא "נבהל" מהתחושות הגולמיות הראשונות. הוא יודע לסדר את החשיבה ואת ההרגשה, וכך הוא הופך רגש גולמי למחשבה מסודרת ופתרון יעיל.

אדם חסר טאקט לא פועל בצורה נכונה: הוא מרגיש תחושה גולמית, ולא מחכה מספר שניות לבדוק עם עצמו אם מה שהוא מרגיש וחושב הוא התוצר המוגמר, או התוצר הגולמי.

אדם עם טאקט, גם הוא מרגיש כל מיני הרגשות ותחושות, אבל הוא יודע לומר לעצמו "נכון, אני מרגיש, אבל זו לא 'אמת', אלא הרגשה שצריכים עוד לעבד ולבנות בצורה מסודרת".

האדם חסר הטאקט, כשהוא בחברה, מרגיש פחד, איום, צורך קיצוני להרשים או תחושות הישרדותיות אחרות, ואלה פוגעות ביכולת שלו לעבד את הרגשות – לקבל את ההרגשה ולא להגיב מיד, אלא להגדיר מהי התגובה היעילה. לכן הוא מגיב מהר, ואחר כך מרגיש אשמה.

אני ממליץ לך להתחיל להתאמן בתהליך הזה, ותוך כמה חודשים תוכל להגיב באופן מתאים ומדויק יותר בקלות רבה.