גם את מרגישה אשמה? רגע לפני יום כיפור...

רגע לפני יום כיפור, את ודאי משתדלת לעשות חשבון נפש עם עצמך. עוברת ככה על תחומי החיים שלך, עם עצמך, עם בעלך, עם ההורים שלך, עם השותפים בעבודה, ואופס--- את מגיעה לילדים שלך...

שם חשבון הנפש עם עצמך מורכב, עם הרבה מאד רגשות מעורבים.

כי מיד עולים לך כל רגשות האשמה הנוראיים שממילא מציפים אותך ביום-יום, אבל עכשיו זה אולי בעוצמה... כי זה הזמן לבדוק את עצמך.

ואלו משפטים שאני שומעת מאימהות שמגיעות אלי:

"איך אני משפילה אותו כשאני צועקת, ממש מסכן, אבל אין לי ברירה".

"אין לי זמן איכות עם הילדים, הם ודאי לא מרגישים שיש אמא בבית".

"אני בטוחה שבעיות ההשמנה שלה והאכילה המופרזת זה בגללי".

"אני לא מצליחה להגיע ללב שלו, ובגלל זה הוא בודד בחברה".

"אין לי מספיק סבלנות להקשיב לפעמים" (זה משפט אשמה שאני מרגישה לפעמים).

והרשימה עוד ארוכה, נכון?

בואי תתבונני בעצמך ותראי - והלוואי שזו תהיה הקבלה וההחלטה שלך לפני יום כיפור, ופתיחת דף חדש.

למה את מאשימה את עצמך? מה יקרה אם תסתכלי על עצמך ככה, מבחוץ, בלי אשמה ושיפוטיות, ותגידי לעצמך: אני רוצה לשנות ולשפר בלי להאשים את עצמי – כי אשמה הוא לא מנוע שדוחף ומניע לשנות באמת ולא יגרום לך לרצות...

אז מה אומרת?

מה דעתך להסתכל על עצמך ככה מבחוץ בלי שיפוטיות?

 להסתכל על הדברים שאת דווקא כן עושה, ולהגיד לעצמך:

"מה היו עושים בלעדי?".

"זה וזה קרה בזכותי!".

"כל הכבוד לי שלמרות העומס והקושי כן מצאתי את הזמן, והשקעתי בילדים שלי, ושיחקתי איתם".

תעשי רשימה (של סניגורים) ותפרטי לעצמך את הדברים הכי קטנים שאת כן עושה.

ועכשיו תשאלי, איזה מן חשבון נפש זה? בלי לשפר ולשנות? הרי את ודאי רוצה שהשנה הבאה תיראה אחרת. שתהיי אמא שמחה יותר, שתהיי מכילה יותר, מקשיבה יותר לילדים, סבלנית יותר, שיהיו פחות מאבקי כוח, שתהיי אוהבת ורגועה יותר...

אז זהו, שחשבון נפש זה קודם כל לראות את מה שבדרך כלל את לא רואה, ואלו דברים את דווקא כן עושה.

ומה עם מה שיש לך לשנות ולשפר?

אחרי שתהיי נקיה מאשמה, תהיי הרבה יותר נקיה להחליט במה את רוצה להשתפר ולשנות, כי את באמת רוצה. חשבי על קבלה קטנטנה שתוכלי לעמוד בה, והתפללי על זה.

גמר חתימה טובה!

יוכי דנחי היא תומכת רגשית רב תחומית ומנחת הורים מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת.