היסטוריה

תקופתו של המהר''ל הייתה תור הזהב של הגטו, וחיי הקהילה של היהודים פרחו. בגטו פעלו בתי דפוס, שבהם הדפיסו את פירושי הראשונים

אין התנגדות עקרונית לעבודה, ואף לא לעבודה חקלאית, אלא שיש לדאוג לכך שלומדי התורה יוכלו להתמיד בלימודם, כפי שהיה תמיד בעם ישראל, ששבט לוי והנלווים אליהם היו פנויים למלאכת הקודש. היה ברור לכל שהקיום הרוחני של עם ישראל תלוי מעל לכל בלימוד התורה של אותם אלו שלומדים

מונטיפיורי סייר בארץ יחד עם אשתו יהודית, ובחן איך ניתן לסייע ליישוב היהודי. בביקורו השני בארץ, בקיץ תקצ"ט 1839, נפגש מונטפיורי עם מוחמד עלי, מושל מצרים וא"י, וקיים עמו מגעים לחכירת קרקע למשך חמישים שנה, קרקע שעליה יוקמו 200 כפרים!

בשנת 1389, בעקבות ביטול מעמד החסות של היהודים, התנפלו הנוצרים על הרובע היהודי בעיצומו של חג הפסח, והחלו לשחוט ולטבוח ללא הבחנה. האירוע נקרא ''השחיטה הגדולה של פראג''

עם גבור גלי העלייה בתקופת שלטונו של מוחמד עלי (1831-1840), גדלה הצפיפות ברובע היהודי בירושלים. אוכלוסיית כולל הפרושים הכפילה את עצמה במרוצת שלוש השנים הראשונות של המשטר החדש, ועל רקע זה התארגנו העולים לקניית חצרות באזור "באב אל-חוטא", שהיה מרוחק מהרובע היהודי מהלך שלושת רבעי שעה!

הרש'לה היה גם אמיץ, והעז לחמוד לצון גם עם הפריצים שבאזור, שהיו בזמנם שליטים כל יכולים, וכנראה מחמת החן והחביבות שלו, גם הללו מחלו על כבודם, ולא הענישו את היהודי המצחיק והשנון

עבור הגטו בחרו נציגי האפיפיור את המקום הכי גרוע ברומא, על גדות נהר הטיבר, מקום מועד להצפות ולשיטפונות, לח, בוצי ומוכה קדחת

היהודים בגטו התגוררו בצפיפות רבה. הקהילה גדלה כל זמן, והשטח היה מוגבל. היהודים גרו בדירות קטנות וצפופות, והרחובות היו צפופים והומי אדם

גם באומות אחרות יש "אבות מייסדים", אבל בדרך כלל מדובר באנשים שחיו במקביל. כאן מדובר בשלושה דורות: אברהם, יצחק ויעקב. מדוע אי אפשר לומר שאברהם אבינו הוא אבי האומה? מדוע גם שני דורות אחריו, ישנם עדיין "אבות"?

בשנת תקס"ט, 1809, יוצאת שיירה ראשונה של תלמידי הגר"א לארץ ישראל. שבעים נפש, בראשות ר' מנחם מנדל משקלוב, מגדולי תלמידיו של הגר"א. הם מיטלטלים שניים-עשר חודש בים באוניות מפרש רעועות, ומתיישבים לבסוף בצפת

בין הדפים, שנכתבו בשלל שפות, נמצא גם דף בעברית, על נייר סיני מן המאה השמינית, לפני כאלף ומאתיים שנים – מתקופת הגאונים. הדף מכיל טקסט של סליחות, והוא מנוקד בניקוד בבלי. זהו אפוא אחד מכתבי היד בעברית על נייר העתיקים ביותר

כל המדינות הנאורות והליברליות סירבו לקלוט יהודים, שנרדפו בגרמניה כאשר היטלר מדבר בגלוי על השמדתם. ולכן לאחר שבועות של סיבוב סביב יבשת אמריקה, חזרה האונייה בלית ברירה לאירופה. אפילו הסוכנות היהודית סירבה להכניס את היהודים מסנט לואיס למכסת רישיונות העלייה שלה

השייח' הבדואי דאהר אל עומאר משתלט על הארץ ורוצה לפתח אותה, אך הוא יודע כי לשם כך חייב הוא למגר את שבטי השודדים הבדואים השולטים בארץ ללא מיצרים. מי יהיו אלו שיהיו מוכנים להתמסר ליישוב הארץ במצב מסוכן זה? רק היהודים, הידועים באהבתם לארץ ישראל

היישוב בירושלים גדל עד כדי 300-400 משפחות, אך השלטונות רדפו את היישוב על ידי מיסוי כבד, ומנעו את התרחבותו. יהודי ירושלים, במסירות נפש, משחררים את תלמידי החכמים ממס, חוץ ממס הגולגולת, כדי למשוך תלמידי חכמים לירושלים. תקופה זו ידועה כתקופת הזוהר של צפת, שנהנתה אז ממצב ביטחוני טוב

הם המשיכו בדרכם, ובינתיים הערבים הזעיקו את כל יושבי הכפרים. עד מהרה מצאו עצמם החיילים מוקפים באלפי כפריים חמושים בקלשונים, רובים פרימיטיביים, סכינים וגרזנים. לבד הם התגוננו מולם במשך שעות

הצלבנים היו גיבורים גדולים, אבל הם בעצם לא יישבו את הארץ, וזו היתה הטעות שלהם, כאשר עם שולט בארץ, אבל אינו מיישב אותה, הוא נאבק לנצח בתושבים, וניתן לסילוק בקלות

ברגע שהחל הנאום המרכזי על ידי הנאצי פריץ קון, הגיח לפתע צעיר גברתן לבמה, חטף את המיקרופון והחל לגדף את היטלר ואת הנאצים, לעיני 20,000 נאצים משולהבים... היה זה איזידור גרינבום, יהודי בן 26 מברוקלין

ב-2 ביולי 1942 ריכזו הנאצים את כל היהודים כדי לרצחם במשאיות גז. הם פקדו על משה יפה לשכנע אותם להתאסף. הוא היה אמור להקריא מן הדף סיפורים על "שילוח למזרח" ולומר שמי שיתנהג יפה יזכה ליחס יפה, וכו'. במקום זאת הוא התריע באזני היהודים: "משאיות הגז כבר כאן, הרוצחים הארורים רוצים להרוג אותכם, נוסו על נפשכם"

למרות כוחם הגדול של המוסלמים בארץ באותה שעה, והיעלמותה של הממלכה הביזנטית מהאזור, החלה תופעה דמוגרפית מכרעת של צמצום האוכלוסייה מסוף המאה השביעית ואילך. הנגב, שהיה בעבר פורח, הפך למדבר שממה, עד היום הזה

היהודים שגרו בערים הגדולות גורשו מבתיהם, ונאלצו למצוא להם מקום דיור ופרנסה בעיירות תחום המושב. משפחות ותיקות טורטרו מישוב אחד לישוב שני, לפי מפות שצוירו אי שם במשרדי הפקידים. חלוקת היהודים בכפרי המושב היתה לא הגיונית ולא יעילה