אבא, קח ממני את החרדות האלה!

אבא שלי בשמיים!

אני חייבת לשבת ולכתוב לך.

אף על פי שכל היום אני מדברת אתך, מתפללת אליך.

אני לא יכולה לשאת על כתפי את החרדות שלי!

אבא במרומים, אנא, תיקח אותן ממני! אני מתחננת!

אני יודעת שאתה מחזיק אותי, מחבק אותי, שולח את מלאכיך לשמור עלי. אבל כל כך קשה לי להתגבר כל הזמן!

אני חיה בתוך שטח הישרדות. להדוף את המחשבות שמובילות לפחדים. להתחזק, להאמין.

אני בשדה קרב, נלחמת להישאר בריאה בנפשי.

אבא! אני לא רוצה להגיע לבית חולים... אני רוצה להמשיך להיות רעיה טובה, להביא כסף לבני ביתי, לחייך לעולם, לעזור לאנשים, להתפלל, לקיים מצוות.

לפעמים אני לא מסוגלת לקיים את מצוותיך, בוראי. אנא, קח ממני את החרדות הללו! אני לא רוצה אותן יותר!

רוצה להאמין בך, להשליך עליך את הכל, להיות חופשיה, לשמוח, להיות חזקה, להקים משפחה, להיות רגילה.

אני יודעת שזה המצב שבחרת עבורי, אבא. אבל אני רוצה לקרוע את רוע הגזירה!

אבא שלי בשמיים, עכשיו אלול.

אני רוצה לעשות תשובה.

אני רוצה שתגזור עלי שנה של רפואת הנפש והגוף, שאחזור להיות אותה אישה רגועה של לפני כמה חודשים.

אבא, אני רוצה לעבוד אותך בשמחה.

אנא, תעזור לי.

ממני

ביתך הקטנה,

שאין ביכולתה לעשות מאומה,

ומשליכה עליך את יהבה!

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.