חברתי האהובה, למה שכחת, ואותי זנחת?

חברה יקרה ואהובה,
 

זוכרת...
שישבנו יחד בספסל הלימודים,
שטיילנו וקצת ברחנו משיעורים?
שבנינו יחד חלומות
ושקענו בעולם של דמיונות?
 

זוכרת...
כשהתחלנו לשמוע יחד שידוכים
ונכנסנו לקלחת של פגישות וברורים?
את הטלפון ההוא שאלי התקשרת
והודעת בהתרגשות שאת בחיר ליבך מצאת?
 

זוכרת...
שמאותו רגע שבשמחתך התבשרתי
רצתי, עזרתי, תמכתי ואת כל ליבי נתתי?
את יום חופתך,
שהייתי שם רק בשבילך?

את אולי שכחת – אני לא.
את התקדמת – אני נשארתי מאחור.
מביטה עליך, חברה יקרה,
איך את מתקדמת לעבר המטרה.
שמחה בשבילך שהתגשמה משאלתך
אך, מה איתי???
למה שכחת ואותי זנחת?
יודעת שזהו רצונו
ולא מערערת על החלטתו.
רוצה שפשוט תזכרי
את ההיא... שהיתה לצידך
תביני ואל תשפטי
תחזרי מעט לאותם הימים
ותחזקי אותי,
אל תנטשי.
תזכרי,
אל תשכחי!

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.