האדם על הירח

ה' נוהג בחסד עם האדם. בתחילה הוא מתריע בצנעה בפני האדם על העבירות שבידו. ה' רוצה את תשובתו של האדם. אך כשהאדם לא מבין את הרמיזות ולא לוקח אחריות על מעשיו, אין עוד תועלת ברמיזות אלו

דווקא במקום שבו האדם פוגש את פלא החיים, מופיעה גם הטומאה. רש"ר הירש קובע קו יסודי מאוד: טומאה אינה חטא, ואינה לכלוך גופני או מוסרי במובן הפשוט. היא מצב שבו האדם, דווקא מתוך מפגש עם כוח החיים או עם אובדנו, נעשה בלתי ראוי לזמן מה להיכנס אל המקדש

סוד הספירה הוא להפוך ימים לכלים. הקבלה רואה במ"ט הימים הללו הזדמנות נדירה, שבה הזמן עצמו מסודר לצורך עליית האדם. מי שנכנס אליה עם עין פנימית - יראה נתיב לצעוד בו חמישים יום בדרך העולה אל הר סיני

"קשת הירח" המסתורית, נוצרת מאור הירח בלבד ונראית לעיתים לבנה לעין האנושית - אך במצלמה מתגלים כל צבעי הקשת המוכרים. מה ההסבר לתופעה והיכן ניתן לצפות בה?

התא החי מציב לפנינו תמונה מפורטת ומדויקת של חכמה עמוקה הטבועה במבנה החיים. מדובר ביחידה זעירה שקיומה מתרחש הרחק מעין האדם, ובכל זאת פועלת בתוכה מערכת מורכבת להפליא של סדר, תיאום ודיוק

בג"ץ הורה למדינה להשיב בתוך שעות לעתירה המבקשת לאפשר תפילות המוניות בכותל גם בזמן לחימה. בעתירה נטען כי סגירת הרחבה מהוה "פגיעה קשה, ישירה ובלתי מידתית בזכויות יסוד חוקתיות - ובראשן חופש הדת והפולחן, עקרון השוויון וכבוד האדם"

עבודת האדם את ה' אינה רק עניין של רגשות או אמונה פנימית בלבד, אלא גם של פעולה חיצונית המלווה בקיום מצוות ובמעשים ממשיים, בבחינת "וחי בהם". הקורבן, בעל משמעות של הקרבה והשקעה, מראה לילד כי קיום התורה דורש גם מחויבות מעשית

על מנת שיוכל להודות, האדם צריך תחילה לשים לב שמישהו נתן לו משהו. בני זוג עושים טובות רבות זה עם זו. הם משקיעים תשומת לב מרובה שיהיה טוב ונעים בבית, אך לא זוכים להכרה בכך מבני זוגם. מדוע?

גם פעולת הסמיכה, שבה מניח המקריב את ידיו על ראש הבהמה, מקבלת אצל רש"ר הירש משמעות חינוכית ברורה - היא מבטאת הזדהות מלאה בין האדם ובין הקורבן. במעשה זה מכיר האדם כי חייו שלו ראויים למה שנעשה עתה לבהמה, היא עומדת כאן במקומו כסמל. כך הופכת פעולת הסמיכה לרגע של חשבון נפש והכרה באחריות