חדשות בארץ
עתירה לבג"ץ: לאפשר תפילות המוניות בכותל
בג"ץ הורה למדינה להשיב בתוך שעות לעתירה המבקשת לאפשר תפילות המוניות בכותל גם בזמן לחימה. בעתירה נטען כי סגירת הרחבה מהוה "פגיעה קשה, ישירה ובלתי מידתית בזכויות יסוד חוקתיות - ובראשן חופש הדת והפולחן, עקרון השוויון וכבוד האדם"
- יובל אביב
- פורסם י"ח ניסן התשפ"ו |עודכן
הכותל המערבי (צילום: חיים גולדברג, פלאש90)בית המשפט העליון הורה הבוקר (ראשון) למדינה להגיש עד השעה 12:00 את עמדתה בנוגע לאפשרות לקיים תפילות בכותל המערבי. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה דחופה שהוגשה במהלך הלילה, ובה דרישה לפתוח את האתר לתפילות רחבות היקף גם בצל המלחמה.
העתירה הוגשה על ידי ארגון "אמת ליעקב בישראל", באמצעות עו"ד נתן רוזנבלט, ומופנית נגד מדינת ישראל, פיקוד העורף, משטרת ישראל והקרן למורשת הכותל. לטענת העותרים, המגבלות המוטלות על תפילות המוניות ברחבת הכותל - כולל במתחמים ממוגנים כמו הרחבה המקורה ומנהרות הכותל - פוגעות בזכויות יסוד, ובהן חופש הדת והפולחן, עקרון השוויון וכבוד האדם.
עוד נטען כי קיימת אפליה בין תפילות לבין התקהלויות אחרות: תחבורה ציבורית ופרטית פועלת כסדרה, הפגנות מתקיימות והתקהלויות מאושרות, בעוד שתפילה במקום מוסדר ומוגן מוגבלת.
העותרים מבקשים מבית המשפט להורות למדינה לאפשר תפילות ברחבת הכותל בכל שעות היממה, לפתוח את כלל המרחבים הממוגנים - כולל מנהרות הכותל - ולאפשר קיום רחב של ברכת כהנים במתחמים המקורים.
בנוסף, הם דורשים להימנע מהטלת מגבלות שאינן מבוססות על צורך ביטחוני קונקרטי ולהבטיח שוויון בין תפילות לבין הפגנות. בה בעת הוגשה בקשה לצו ביניים דחוף, כדי לאפשר את קיום התפילות כבר בימים הקרובים, עוד לפני הכרעה בעתירה.
בעתירה מצוין כי פסיקת בית המשפט העליון קובעת שגם בעת חירום יש לאזן בין צורכי הביטחון לזכויות יסוד, וכי אין לפגוע בהן באופן בלתי מידתי. בהקשר זה נטען כי אם חופש המחאה נשמר גם בתקופות רגישות, יש להבטיח קל וחומר את חופש הפולחן, במיוחד במרחבים ממוגנים.
בסיום העתירה נכתב: "בעת קשה זו, כאשר עם שלם מבקש לשאת תפילה לשלום - אין זה סביר כי דווקא שערי המקום המרכזי לתפילה יוגבלו".
בתוך כך, פנה רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ, במכתב למפקד פיקוד העורף, האלוף שי קלפר, בבקשה לבחון מחדש את ההנחיות הנוגעות לכניסת מתפללים לרחבת הכותל. בפתח דבריו כתב: "בראשית דבריי אני מבקש להביע הערכה עמוקה על העבודה המסורה שלך ושל אנשיך. האחריות על הגנת העורף ושמירה על כל אדם היא משימה קדושה, ובשם עם ישראל כולו אני מודה לכם על המסירות והמקצועיות שמצילה חיים בכל יום מחדש".
בהמשך התייחס הרב לפער בין אישור הפגנות לבין הגבלות על תפילות: "אינני מצליח להבין מדוע זכות המחאה נתפסת כחשובה או דחופה יותר מזכות התפילה. הכותל המערבי הוא הלב הפועם של העם היהודי. דווקא עכשיו, כשחיילינו נלחמים בחירוף נפש ובסכנה הגדולה, הציבור זקוק להגיע למקום הקדוש ביותר שנשאר לנו מאז חורבן הבית".
לדבריו, ככל שהמציאות הביטחונית מאפשרת התקהלויות אחרות, יש מקום לאפשר גם תפילה: "אם המציאות הביטחונית מאפשרת למאות אנשים להתקהל בכיכרות לצורך הפגנה, על אחת כמה וכמה יש לאפשר ליהודים להתכנס ברחבת הכותל המערבי".
לסיום קרא הרב רבינוביץ לבחינה מחודשת של ההנחיות: "אבקש לבחון את ההנחיות, ולאפשר לציבור המאמין להגיע לכותל ולהתפלל לשלום עמנו, ארצנו וחיילינו, לפחות באותם התנאים שבהם מתאפשרות התכנסויות אחרות. ואף יותר מכך. דווקא בימים אלו, אל נא לוותר על התפילה, מקור הכוח והתקווה של כולנו".
העתירה הוגשה הבוקר על רקע החלטת בג"ץ מאמש. כזכור, בית המשפט הורה להתיר הפגנות נגד המלחמה, ובהן גם הפגנה בכיכר הבימה בתל אביב בהשתתפות של לפחות 600 איש - זאת בניגוד לעמדת פיקוד העורף, שהתיר התקהלות של עד 150 משתתפים בלבד.
בעקבות ההחלטה, וההפגנה שהתקיימה לאחר מכן, נרשמו עימותים בכיכר בין המשטרה למפגינים. המשטרה טענה כי מספר המשתתפים חרג מהמכסה המורחבת שאישר בג"ץ, ופעלה לפיזור ההתקהלות. במהלך האירועים פונו מוחים בכוח, ועשרה בני אדם נעצרו.




