חינוך ילדים

בקשות פשוטות הופכות לעיתים לשדה קרב, וההורים מרגישים חסרי אונים מול התפרצויות של הילדים, בעיקר בגיל ההתבגרות. האם הילדים לא אשמים ואנחנו יכולים לעשות יותר?

כשהמילה "לא" הופכת למלכת הבית: מדריך להורים שמרגישים שהפעוט המתוק שלהם הפך למנהל קשוח, ואיך לצלוח את השלב הזה עם חיוך 

בעידן הטכנולוגי של הרשתות החברתיות, נדמה שהתחרותיות מתחילה כבר בגן. אז איך ניתן להפוך את הבית שלנו לחממה שמצמיחה ילדים שמאמינים בעצמם? הנה כמה עקרונות שכל הורה צריך להכיר

אסור לנו להסכים עם העובדה הזו ולהעלים עין מהצונאמי הזה, שרק הולך ומתעצם. עלינו לשפר ולהציל את המצב ככל שניתן, ואין ספק שהדבר בידינו. עלינו לדעת שלשיח החברתי במערכות החינוך ישנה השפעה משמעותית

"הבטתי בעיניו, והן הביעו חום וחיבה. האמת, שגם ארוחת בוקר לא אכלתי. פשוט בבית ההרוס שהיה לי, אוכל חם היה חלום רחוק ובלתי מציאותי. 'לא', עניתי"

נסו לשאול את עצמכם: כמה תלמידים בכיתה שלי אוהבים אותי, מעריכים אותי כאישיות מחנכת, ולא כמעביר פדגוגיה? לצערי, מתוך סקרים שנעשו, התשובות לשאלה זו כואבות

אנחנו חווים עליות ומורדות בתהליך התשובה. איך חוסר היציבות הזה ישפיע על הילדים שלנו, ואיך אפשר לחנך אותם ככה?

התפקיד שלנו הוא להיות אלה שלוקחים אחריות על המעגל ומושיטים את היד כדי לשבור את הלופ. אם הילד יהיה זה שייקח אחריות על הרגשות שלנו, נאבד את ההובלה הטבעית שלנו. איך עושים את זה נכון?

הורים ומורים עלולים להרגיש שהם "נתקעים" במעגל של ניסיונות כושלים, והילד נשאר במקום שלו, ללא שינוי משמעותי. אז מה עושים?

תקופת בחירת מוסדות הלימוד נמשכת, וזה הזמן לדבר על הניקיון במסדרונות. נושא שולי? ממש אבל ממש לא. המחנך אבינועם הרש מסביר מדוע ניקיון וסדר הם הרבה יותר מעוד גחמה