שידוכים וחיפוש זוגיות
מחפשים שידוכים? הגעתם למקום הנכון. מדור מיוחד עם שלל עצות, טורים וטיפים
מדור שידוכים וחיפוש זוגיות באתר הידברות מכיל מגוון עצות, טורים וטיפים בתחום השידוכים. במדור תמצאו טורים אישיים של רווקות, המחכימות את כולנו במסע השידוכים המאתגר כל כך
מסיבת אירוסים מפוארת, סעודת שבע ברכות מדי ערב? תשובותיו המאירות של הרב שטיינמן זצ"ל
האם נכון ללוות כסף כדי לחתן ילדים, האם ראוי לערוך סעודת אירוסים מפוארת, ומה לגבי סעודת 'שבע ברכות' מדי ערב לזוג הצעיר? מקבץ הנחיות מהרב שטיינמן זצ"ל
"בבקשה תגידי לכל הרווקות שקוראות אותך, שגם אנחנו הגברים מפחדים להתחתן"
בואו נפסיק לתת דרור למחשבות שלנו, ונלמד להכניס אותן לכלים הנכונים - נגביל אותן לכלי אמונה כי אלו הכלים היחידים שבהם הן ראויות להיות. מה ייצא לנו ממחשבות של 'אני לא...', תגידו? למה לא לחשוב אני כן - כי עם הקב"ה אפשר וצריך להיות הכל. למה לצמצם איפה שהקב"ה מנסה להרחיב? למה לטעת זרות, איפה שיש קרבת אלוקים? למה לפחד איפה שצריך לבטוח?
צפו: סגולה נפלאה למציאת זיווג - אל תחמיצו
איזה פסוק יש לקרוא 3 פעמים בכוונה, ובעז"ה, תצלח הדרך למציאת בן/ת הזוג? הרב מנחם ברוש מגיש סגולה נפלאה למציאת זיווג. צפו
מצמרר: השדכנית המסורה נפטרה בפתאומיות, והבחור הכיר את זיווגו בהלווייתה
גולש הידברות משתף את סיפור ההיכרות המרגש שלו עם אשתו, שנרקם על רקע היכרות של השניים עם שדכנית בעלת מסירות נפש מיוחדת במינה - שכנראה התפללה כל כך חזק על הזיווג של הבחור, עד שלבסוף תפילותיה נענו (בדרך הכי 'לא הגיונית' שיש). השגחה פרטית מופלאה
הצבא צועד על בטנו (ושידוכים - על מאכלים חמים)
האם חשבתם פעם, כמה האוכל (והאוכל החם) והדאגה שהילדים יאכלו, תופס ביצירת קשרים טובים בבית ובשלום הבית?
זעקת הרווקות: לא בחרנו להיות נקודה שחורה על הציור הכל כך מושלם של בורא עולם
הישועה כאן, אנחנו מרגישות אותה. אנחנו צועקות אותה. אנחנו מקרבות אותה כל רגע ורגע. איך אנחנו יודעות שהיא קרובה יותר? כי גירדנו אותה בעוד מ"מ בציפורניים שלנו. הרהורים על המסע שנמשך, תוך כדי טיפוס על ההר הגבוה והמושלג של השידוכים
"תגידי תודה שלפחות הוא זה שאמר את ה’לא’". פעם אחת ולתמיד: תצאו מהגישה הזו
במשך שנים העדפתי שהבחור יגיד את ה'לא': מה הבעייתיות בזה בעצם, ולמה היום אני לא חושבת שזה צריך להיות כך?
"זה יהיה הערב היפה בחיי…" – ומה אחר כך?
האם נישואין הם באמת מקור לאושר, או שהם למעשה "כלא מזהב"? נחמה ביטקובר מסבירה כיצד הנישואין, למעשה, משחררים
אין סיבה לשלם לאתרי הכרויות מסחריים ולא מפוקחים. זה רחוק מגן עדן…
זה עולה לנו ביוקר – גם כלכלי וגם נפשי. אתרי ההיכרויות המסחריים שלא מקיימים פיקוח וסינון, לא נותנים מענה רציני למי שמעוניין להכיר באמת, בלי כל הג'ונגל והפריצות מסביב. אז למה אנשים ממשיכים לשלם?...
היוצרת של ’גיליון הרווקות’: "רציתי שכולן ירגישו בסירה אחת"
זה התחיל מרעיון שהועלה בשיחת טלפון פשוטה, והמשיך להתגלגל עד להוצאת גיליון המיועד לבנות בשידוכים ומופץ באלפי עותקים. "רצינו שכולן ירגישו בסירה אחת", מסבירה תמר, העומדת מאחורי היוזמה
בשורה טובה שלי, איפה את אם לא כאן ברגע הזה ממש?
זה הכיף של הבשורה שלך כרגע. שתראי אותה רק מרחוק, אצל אנשים אחרים, ותשמחי בה גם אז. כשהיא רחוקה ממך. ומי יודע, אולי דווקא שם הולך ונסלל לו השביל שהיה עד כה נסתר מעינייך? השביל החדש-ישן שעליו היא מחכה גם עבורך?
למה אי אפשר גם להתחתן וגם להישאר בבית?
מה להגיד לסבתא? שהפכתי לדיירת קבועה בלי לשאול אף אחד? לא באמת שאלתי אותם. פשוט קבעתי עובדות והתנחלתי בשטח
מזל טוב, מתחתנים. יש לכם סיבה טובה להיות שמחים
זוג עומד תחת החופה. חיוכים, התרגשות, הבזקי מצלמות. האם ידעתם שיש לכם באמת סיבות טובות לחייך?
האם צריך לגלות דברים שליליים מהעבר בשידוכים?
בעקבות התגובות הרבות למאמר הקודם, ניסן לברון מציג מספר הבהרות בנוגע להדרכה לקראת השידוכים
שונאת שמכניסים אותי לפרדיגמות מסודרות של פסיכולוגיה בגרוש. קרה גם לכם?
מדוע לא כל אדם שמתיימר להציג עצמו כמאמן אישי, באמת יכול להגיש עזרה? שיעור שלמדתי על בשרי, בדרך קצת קשה
יוצא לפגישה עם בחורה? הנה כל מה שאתה צריך לדעת
ניסן לברון מציג רשימת הנחיות לבחורים שיוצאים לפגישות שידוכים. איך להתלבש, על מה לדבר ומה ההבדל בין פגישה ראשונה לשניה?
מעדיפה שתגיד 'לא', מאשר שתשב בפגישה ותשדר מסרים כפולים
שום דבר לא מכין אותך לרגע שבו המשודך משדר מסרים כפולים בפגישה: למה זה קורה, איך מתמודדים ומה המסר שלי לבחורים שמתנהגים כך?
למה כשבת 20 אומרת ’לא מתאים לי’ זה בסדר, וכשאני אומרת - זה לא?
השיחה איתו התחילה ברגוע, אבל כשעוד ועוד גלדים הוסרו - הבנתי שהסגנון לא מתאים לי, וניסיתי לחפש דרך עדינה לומר את זה. אלא שדבר לא הכין אותי להתקפה שבאה בעקבות הניסיון להוריד את ההצעה מהפרק
מה בין עשיר שירד מנכסיו לרווקה שמתנודדת כ’קש נידף’, ולמה אני שמחה בכל זאת?
ילד קטן על פסגת הר גבוה, עשיר שירד מנכסיו ומשלחת חילוץ: איך כל אלו קשורים אליי, ולמה קשה לי כל כך לוותר על האבדות?
טור תגובה לקורא שטען כי אנחנו הרווקות לא צריכות להתפשר, אלא לוותר
איפה עובר הגבול הדק שבין 'פשרה' ל'וויתור' בשידוכים? טור תגובה לקורא בשם בועז שטען כי אנחנו הרווקות לא צריכות להתפשר, אלא לוותר
"ואם לא - מתה אנוכי": אין לך בנים? תחפשי את האנוכיות שבך, ותמיתי אותה
שנים שמעתי את המילה הזו, ושנים לא הבנתי אותה, ואפילו התנגדתי לה - עד ליום חמישי האחרון: ה-כ-נ-ע-ה! איך שיחה תמימה עם קוראת מקסימה שלי שינתה לי את כל התמונה, והפכה אותי מאדם עקשן לאדם שמכניע את רצונו מפני רצון הקב"ה?
"לבת שלך היית מעזה לשדך מישהו עם הפרש גילאים כזה?" מכתב סיכום שנה לשדכניות
התובנות האלו התבשלו בי על אש נמוכה במשך שנים, ועכשיו הגיע זמנן לראות אור - תרתי משמע: מכתב סיכום שנה לשדכניות באשר הן, מפרספקטיבה של רווקה מבוגרת (ולא פחות מכך מבורגת - בורג שיודע היטב את המקום שלו, ושמח בו)
למה שלא תמשכי את החג שבך קצת יותר, אולי אפילו עד לראש הש(ו)נה הבא?
הקב"ה לא רוצה שנתרגל למתנות חינם, אבל לא זו הסיבה האמיתית שבגינה הוא לא נותן לך מיד. הסיבה האמיתית היא שכדי למצוא את המתנה הייחודית השמורה לך - את צריכה לא רק להמתין אלא גם להטמין. תתכנסי רגע פנימה, אל תוכך. תטמיני זרעים של מילים באדמה הטחובה, זו שאת לא מצליחה כרגע לגדל עליה דבר, ותחכי
שירה כהן בטור מסכם שנה לרווקות: העיקר לדעת ליהנות מ'החמוצים' שבצנצנת שלנו
אלול ממשיך. החיפוש עוד לא נגמר במציאה, אבל באלול הזה אני כבר מרגישה אחרת, ויודעת ש'עליתי על הגל הנכון'. מה הוביל לזה, ולמה אסור לנו להמשיך ולהתבוסס בחיפוש?
הסוד של אבא ואמא, ולמה זה קשור לשידוך שלי?
שמתם לב איך סוד אחד, אמיתי או דמיוני, הורס לבן אדם כל כך הרבה? ומה עם השורה התחתונה של מה שקורה אתי?
הצעד התשיעי בדרך לישועה שלי: "די עם אלולים וחיפושים. אני את שלי - מצאתי"
סבא שלי עליו השלום, עזר בן חנה ז"ל, לימד אותי את אמנות הקרקור בפעם הראשונה. מה הקשר בין אלול לתרנגולות מקרקרות בלול, ומה באמת אני לוקחת עמי כצידה לדרך מהאלול (חיפוש) הזה?
מי כאן משתדכת, האמא או הבת?
ככה, לשבת בחיבוק ידיים כשהבת שלי ברכבת הרים, אובדת עצות ובוכה בתסכול? אני יכולה לעזור לה, בדיוק כמו שקמתי אליה בלילות כשבכתה
הצעד השמיני בדרך לישועה שלי: פגישה עם הפחד שאוהב עוגות שוקולד של ילדות קטנות
אילו הייתי ילדה, הדמעות היו זולגות להן עכשיו בלי הכרה. אבל אני כבר לא ילדה. כבר אסור לבכות על עוגת שוקולד שלא הצליחה - לא משנה כמה פעמים כבר ניסית לאפות אותה. לאן הלכו כל הדמעות על כל מה שלא צלח בחיי (מאז שהייתי ילדה עם צמות)? פגישה נדירה עם הפחד שאוהב עוגות שוקולד של ילדות קטנות
"לא התפללתי שנים על זיווג - כדי שמישהו יבחר בי כברירת מחדל"
זה מפחיד להישאר לבד, אבל זה עוד יותר מפחיד להיות בזוגיות שלא עושה לך מקום כי את לא למדת לעשות אותו לעצמך. אז איך לא לאבד את המבט הרושף בעיניים, זה שמסמן לי את הדרך אליי?