חינוך ילדים

מדוע החינוך הוא גמילה, ומה כדאי לעשות רגע לפני מעשה שבא לחנך את הילד?

אותה תרעומת שאנו מנסים להחזיק מאחורי סורג ובריח, מציצה החוצה דרך הבעות פנים, דרך חיוך מאולץ ועוד. הצד שמנגד מרגיש היטב שמשהו לא תקין, ומרגיש רע עם המצב

צפו במסר החשוב של הרב אליהו נקש מפרשת וישב, ותזכו בע"ה לייעל את ההתנהלות שלכם מול הילדים

"אפשר 'לפספס' בן תורה בעטיה של משובת נערים אחת, וחבל...". סיפורי הוד על דרכו האצילית והחכמה של הרב שטיינמן זצ"ל

מה ענה הרב שטיינמן כשנשאל: מה עושים אם הילד לא רוצה לברך או ללכת לבית הכנסת? צפו בקטע מראיון של דודו כהן והרב דן טיומקין עם הרב אורי זוהר

"חוצפה - אני לא מכיר חוצפה", השיב הרב שטיינמן. "ילד לא רוצה להתחצף אלא הוא רוצה לרצות את רבותיו והוריו. ילד מתחצף לרב כי הוא נמצא בלחץ". קראו את הדברים במלואם

בתור צחוק חשבתי, שאולי כדאי לתפוס את הערב הרצוי מיד באסרו חג של סוכות, יחד עם הסופגניות הראשונות שצצות במאפיות

"אולי כשאת תהיי אימא, אימא יהיה הסטטוס הכי נחשב. אולי פעם 'אימא' יהיה כמו ד"ר או פרופ'. אולי סוף סוף יבינו שאימא זה הרבה יותר מלהוסיף שם של ילד לתעודת הזהות"

אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שילדינו לא מתחשבים, נקבל בחזרה סבל, וכאב, ונפסיד מראש. אפשר גם אחרת

בחור בשם זק סימון, שמתחזק בלוג מקסים על גידול הורים כחלק מגידול הילדים, בפוסט נפלא לקראת חנוכה: "עזבו ציניות שנייה בצד. החיים האלה הם רולטה רוסית ומספיק לשים איזה שיר ביוטיוב ולקבל פרסומת של תרומה שגורמת לך להבין כמה החיים האלה לא מובנים מאליהם. שום דבר, אבל שום דבר לא מובן מאליו"

אהבת הורה לילד היא לכאורה דבר טבעי וספונטני, כמעט בלתי נשלט. הילדים הם עצם מעצמם של הוריהם, וכשם שלא יתכן שאדם לא יאהב את רגלו, כך לא יתכן בטבע שאדם לא יאהב את בנו. ובכל זאת, התורה נותנת "תירוץ" לאהבתו של יצחק

בדיוק מזה חששת, שהיא תסרב. קשה לך מאוד לקבל סירוב. כשאת כבר מחליטה סוף כל סוף לבקש, אין מקום לסרב לך

"חנוך לנער על פי דרכו", זה מסר שאולי קשה לנו לקבלו, אך הוא אמת, וקל לקבלו אם מבינים עמקותו, ותוצאותיו המבורכות.

איך נוכל 'להרים' לילדנו ולתת להם כוחות? הרב אליהו נקש מסביר וגם ממחיש בסרטון קצר ויפה

חמות יקרה, את רואה שכלתך לא עוזרת לך בהגשת האוכל לשולחן? אל תמהרי להסיק מכך שהדור הצעיר הוא אנוכי ועצלן. תציעי לה את לעזור לך

מצד אחד היא טורחת ומכינה בשמחה, מסופקת מכך שהעשייה שלה מועילה ועוזרת לילדים ומקילה מעליהם את משא היום-יום העמוס שלהם. מצד שני, מאיפה צץ פתאום המרמור?

איך אתה מתייחס לאוסף הקלפים של הילד שלך? מסר קצר וחשוב על איך מתחברים לקרובים לנו באמת. צפו

המורה אבינועם הירש בסיפור מהחיים, שכולנו יכולים ללמוד ממנו מוסר השכל: תלמיד כיתה ג' ביקש מהמורה להודיע לאביו שהוא שכח להביא אוכל לארוחת עשר. איך הגיב האב?