הורים וילדים
הילדים מקבלים הכול ועדיין לא מרוצים? 6 דרכים לגדל ילדים אסירי תודה
כהורים, אנחנו שואפים לחנך ילדים אסירי תודה, אבל בתרבות שמעודדת צרכנות בלתי פוסקת ותחושת "מגיע לי", המשימה לעיתים יכולה להיות מאתגרת. קבלו 5 דרכים לטפח את הכרת הטוב אצל ילדים
- שירה פריאנטלמעקב
- ז' כסלו התשפ"ז||

הסיטואציה הבאה בוודאי מוכרת לכם: השקעתם, תכננתם ויצאתם עם הילדים ליום כיף או לטיול משפחתי מושקע. הם צחקו ונהנו מכל רגע, אבל בנסיעה חזור הם לא הפסיקו להתלונן שלא עצרתם לקנות גלידה. אתם נושמים עמוק, מנסים לא לאבד את זה, אבל עמוק בפנים אתם מרגישים שהילדים שלכם פשוט כפויי טובה, שלא מעריכים את כל מה שעושים עבורם או מתייחסים לזה כאל מובן מאליו.
אחת מהמטרות המרכזיות של ההורות היא לגדל ילדים שיודעים להכיר תודה - לבורא עולם בראש ובראשונה, אבל גם להוריהם ולאנשים הסובבים אותם. מלבד הערך של הכרת הטוב, גידול ילדים אסירי תודה מגדיל את הסיכוי שלהם להיות ילדים (ומבוגרים) מאושרים יותר. מחקרים רבים מראים שהכרת הטוב יכולה לנבא את רמת האושר, אפילו בקרב הדור הצעיר. הכרת תודה היא מרכיב מפתח בהתפתחות החברתית-רגשית של ילדים.
עם זאת, בחברה המערבית של ימינו המטרה הזו מאתגרת. צרכנות וצריכה הן הנרטיב השולט בתרבות הפופולרית, בפרסומות, באתרי אינטרנט ובכמעט כל מדיה שאליה ילדים נחשפים. אז מהי התשובה?
במאמר שפרסמה לאחרונה ד"ר איימי וובר, המפתח הוא לעזור לילדים שלנו לקבל פרספקטיבה על העולם שהם חיים בו, כדי שיבינו מדוע עליהם להודות.
היכולת של ילדים להבין את מושג ההודיה מתפתחת עם הגיל והבגרות. הנה כמה רעיונות לדברים שאנחנו, ההורים, יכולים לעשות כדי לטפח את זה:
1. היו מודל לחיקוי בהכרת תודה. מתן דוגמה אישית להכרת תודה יכול להיות פשוט כמו לומר "תודה" לילדכם כשהוא עושה עבורכם טובה, אבל זה יכול להיות גם מעבר לכך. הכרת תודה יכולה להפוך לחלק קבוע מחיינו כשאנו אומרים בקול (כדי שילדינו יוכלו לשמוע אותנו) עד כמה אנו אסירי תודה. אנחנו יכולים להודות לקופאית בסופר על השירות האדיב, לסבא וסבתא שעשו בייביסיטר, לילד שהמתין בסבלנות לתורו או לבורא עולם על מזג האוויר הנעים בחוץ.
צנצנת התודות2. שוחחו על "צרכים" לעומת "רצונות". דיון בהבדל שבין צרכים לרצונות יכול לפקוח את עיניהם של הילדים הגדולים יותר (לילדים צעירים מתחת לגיל 4 יכול להיות קשה יותר להבין את ההבדל). אנו יכולים לעזור לילדינו להבחין בין פריטים שהם זקוקים להם כדי לשרוד, לבין פריטים שנחמד שיש אותם אך אינם הכרחיים. הבהרת ההבחנה הזו עוזרת להם לראות כיצד הם יכולים להכיר תודה על כל התוספות שיש להם בחיים.
3. הסבירו את הבחירות שלכם. רעיון זה משתלב עם הדיון על צרכים מול רצונות. עבור ילדים גדולים יותר, מועיל לשוחח על האופן שבו אתם מקבלים החלטות של צרכים מול רצונות בחייכם. למשל, תוכלו לשוחח על כך שאתם בוחרים שלא לקנות קפה בכל יום כי זה יקר, וזהו רצון ולא צורך. במקום, אתם חוסכים את הכסף כדי לתת לצדקה או לצאת לטיול משפחתי.
4. לחזרתיות יש חשיבות. למרות שאף אחד מאיתנו לא אוהב שהילדים אומרים "תודה" חסרת משמעות על מתנות או פינוקים, לחזרתיות יש תפקיד בטיפוח הכרת הטוב. ילדים צעירים במיוחד לומדים המון דרך חזרה ושגרה. כדי ליצור הרגל מחשבתי, לעיתים צריך קודם כל ליצור הרגל בדיבור. על ידי עידוד חוזר ונשנה של ילדינו לומר "תודה" או "בבקשה", אנו מחזקים דפוס חשיבה של הכרת תודה.
5. דברו על רגשות. שיח פתוח עם ילדים על רגשות (שלהם ושל אחרים) חיוני להתפתחותם. מחקרים מראים כי שיחות על רגשות הזולת מפתחות מהר יותר אמפתיה, ובאופן דומה, שיחה על הכרת תודה מרחיבה את הבנתם הרגשית.
6. פעילויות מחזקות את המסר. ילדי הגן לומדים הכי טוב דרך משחק ופעילות. ניתן לחזק את הכרת הטוב באמצעות משחקי דמיון ובובות פרווה, ערכות יצירה או הכנה משותפת של "יומן הכרת תודה".
פעילויות משפחתיות לטיפוח הכרת הטוב - לפי גילאים
הכינו "עץ הכרת תודה" (גילאי 3 ומעלה) גזרו עלים מנייר וציירו גזע וענפים של עץ על בריסטול גדול או על הקיר. בכל יום, בקשו מילדכם לכתוב או לצייר דבר אחד שהוא אסיר תודה עליו על גבי עלה ולהדביק אותו לענפים. ילדים צעירים יותר יכולים לומר לכם את תשובתם בזמן שאתם כותבים אותה. בתוך זמן קצר יהיה לכם עץ מלא, ותיעוד של הדברים שהיו חשובים להם.

צנצנת התודות בארוחת הערב (גילאי 4 ומעלה) הניחו פתקי נייר ועט ליד כל צלחת ובקשו מכל אחד לכתוב דבר אחד שהוא מודה עליו, ולאחר מכן להכניס את הפתק לצנצנת. לאחר הארוחה, הקריאו בתורות את הפתקים בקול ונחשו מי כתב כל פתק. זוהי דרך פשוטה לשמוע מה הילדים שלכם מעריכים, ועבורם לשמוע על מה המבוגרים מודים.
שחקו ב"ורד, קוץ וניצן" (גילאי 6 ומעלה): עברו סביב השולחן ובקשו מכל אחד לשתף ב"ורד" (משהו טוב שקרה), "קוץ" (משהו שהיה קשה) ו"ניצן" (משהו שהוא מצפה לו). זה הופך את הכרת הטוב לכנה יותר, מכיוון שהילדים לא צריכים להעמיד פנים שהכל מושלם.
הוסיפו מעשה אחד של נתינה (לכל הגילאים): בחרו יחד דרך להעניק לזולת, כמו על ידי תרומת מצרכי מזון, הכנת כרטיסי ברכה לבית אבות או עזרה לשכן. לאחר מכן שאלו את הילדים "איך זה הרגיש לעזור?". החיבור בין הכרת תודה לנתינה עוזר לילדים לראות שלהיות אסיר תודה פירושו לדאוג לאחרים, ולא רק להעריך את מה שיש להם.