אלה לא 4,000 פניות. זה אדם אחד. ועוד אחד. ועוד אחת

"אתה רוצה להבין מה אנחנו עושים במחלקה? בוא איתי". כך התחילה הפגישה שלי השבוע עם הרב ירון יצחקוב, מנהל מחלקת "יש עם מי לדבר" בהידברות. באתי לחוש את העשייה האדירה שלו בארגון, אך הוא החיש את צעדיו לעבר פתח היציאה. "לאן אנו הולכים?", תמהתי. "חכה ותראה ותבין", ענה, סתם ולא פירש.

נכנסנו אל אחד המגדלים באזור. הוא לקח אותי למעלית שהובילה אותנו אל הקומה האחרונה (בשלב הזה כבר הבנתי שהריאיון הזה הולך להיות ברמה גבוהה. לפחות גיאוגרפית). כשיצאנו ממנה, נפרשה מתחתינו העיר. הרב יצחקוב הצביע למטה. "מה אתה רואה?".

"עיר. אנשים", עניתי. "תבחר אחד", הוא אמר. "האיש שעומד שם בתחנה. מה אתה יודע עליו?".

"כלום".

"ומה עובר עליו עכשיו?".

"אין לי מושג".

"בדיוק. מכאן אפשר לראות אלף אנשים – ולא באמת לראות אפילו אחד". שתקתי. "וזו הסיבה שהבאתי אותך לכאן", הוא המשיך. "כדי להבין את המחלקה שלנו צריך קודם להבין שאי אפשר להבין בני אדם מלמעלה. מרחוק כולם הופכים לקהל, לנתון. ל'פניות'. ל'מקרים'. כדי לעזור לאדם אתה חייב להתקרב אליו, לשמוע אותו, להבין מה כואב לו ומה הוא באמת צריך".

מחלקת "יש עם מי לדבר" היא במידה רבה הלב הפועם של ארגון הידברות. היא קיימת מזה 26 שנה, החל מהקמת הארגון, ויש בה עשרה אנשי צוות שעובדים במשמרות בוקר וערב, ומטפלים באלפי פניות מדי חודש. בראשם עומד הרב יצחקוב, שמאחוריו כשלושים שנות עשייה בקירוב לבבות. במשרד שלו אין מחשב. בעידן שבו גם בשביל לשלם חשבון גז אתה נדרש לנהל שיחה ממושכת עם בוט – אצל הרב יצחקוב יש בעיקר טלפון משרדי פשוט. והוא מצלצל.

במסדרונות הידברות. הרב יצחקוב

ישבתי במשרד שלו כדי לראות מקרוב את העשייה. מה ששמעתי שם הזכיר לי חדר ניתוח. לא בגלל הדרמה (ויש שם לעיתים לא מעט ממנה), אלא בגלל העדינות: אנשים מניחים על קו הטלפון את המקומות הכי רגישים בחיים שלהם, ומישהו צריך לדעת לגעת בהם בזהירות יתרה. רגע אחד זו משפחה שנמצאת על סף פירוק וזקוקה להכוונה. רגע אחר כך הורים שמתמודדים עם קושי בחינוך הילדים. השיחה הבאה היא מבחור צעיר שמחפש את דרכו. הוא רוצה להתחזק, אבל לא יודע מאיפה להתחיל. במחלקה ימצאו לו מסגרת מתאימה, ובמקרה הצורך אפילו יסבסדו עבורו סמינר שלם. ואז שוב מצלצל הטלפון. לכל אחד סיפור אחר, ולכן גם פתרון אחר.

וזה אולי הדבר שהכי הרשים אותי: המחלקה הזאת לא מנסה לפתור הכול בעצמה. היא מחברת כל אדם שפונה אל האדם הנכון עבורו. לפעמים זה רב, לפעמים יועץ, לפעמים פסיכולוג או מטפל מקצועי, לפעמים סמינר, לפעמים חברותא. ולפעמים, לפני הכול, אדם פשוט צריך שמישהו יקשיב לו. 

כ-4,000 פניות מגיעות ל"יש עם מי לדבר" מדי חודש דרך הטלפון, האתר, המייל והרשתות. 4,000. פעם הייתי קורא לזה נתון עוצמתי ומרשים. אחרי כמה שעות שם, הבנתי שזו בדיוק הטעות. כי אלה לא 4,000 "פניות". יש אדם אחד שמתקשר. ועוד אחד. ועוד אחת. כל אחד מהם הוא עולם מלא. כפשוטו.

כשיצאתי מהבניין, הסתכלתי קצת אחרת על האנשים ברחוב. כי את מה שלמדתי מהרב יצחקוב באותו יום אפשר לסכם במשפט אחד: כדי באמת לראות אדם, צריך להפסיק להסתכל על המקרה שלו מלמעלה. צריך להתקרב. ובדיוק בשביל זה – יש עם מי לדבר.