לא רק טראומה לילד: חוסר יציבות בבית עשוי לסמן סיכון נפשי אצל ילדים

כשמנסים להבין מדוע ילד סובל מקושי נפשי, נהוג לברר האם הוא עבר חוויה קשה כמו אלימות, התעללות, הזנחה או משבר כלשהו, אלא שמחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Mental Health מציע להרחיב את המבט, גם לחיי היום יום של הילד. "סביבה ביתית שקשה לצפות את המתרחש בה עשויה לספק מידע חשוב על מצבו של הילד, גם כששאלון העוסק בחוויות ילדות קשות אינו מעלה סימנים בולטים", אומרת לורה גלין מאוניברסיטת צ'פמן, חלק ממובילי המחקר. 

לדבריה, חוסר יציבות כזו יכולה להתבטא גם בחוסר בהעדר שגרת שינה, בתנודות בלתי צפויות במצב הרוח של ההורים או בחוסר יציבות ביחסים ביניהם. "מדובר בדפוסים הנוגעים לסביבה הרגשית ולשגרת המשפחה, ולא רק לשאלה אם הבית מסודר או אם ארוחת הערב מוגשת תמיד באותה שעה". 

לפי סקירת מכוני הבריאות הלאומיים בארצות הברית, שאלוני הסינון המקובלים אינם בוחנים בהכרח את ההיבט הזה. גם ד"ר טלי ברעם מאוניברסיטת קליפורניה באירווין שהשתתפה במחקר, סיפרה כי לצד השאלון המקובל על חוויות הילדות השליליות, המשפחות מילאו גם שאלון בן חמישה סעיפים, על חוסר יציבות ומצבים משפחתיים שלא ניתן לצפות מראש. הממצאים הושוו עם תיעודים רפואיים והראו כי ילדים שגדלו בבתים כאלה, סבלו מדיכאון והפרעות שינה, כמו גם מקשיי התנהגות, חרדות ותלונות גופניות סביב הראש והבטן. 

אז מה עושה מי שהבית שלו לא 'מתקתק' כמו שעון? לדברי ד"ר ברעם, אין צורך ליצור בית מושלם שבו שום דבר אף פעם לא משתבש. הדגש הוא על עקביות ועל דפוסים מוכרים בחיי היומיום, שעשויים לתמוך בהתפתחות בריאה. ברגע שהילד יודע קצת יותר למה לצפות, הוא פחות חרד מעתידו, ועל זה מדברים כאן בעצם. מבחינת אנשי המקצוע, הממצאים מציעים להוסיף לשיחה עם המשפחה שאלה חשובה: לצד הדברים הקשים שקרו לילד, עד כמה העולם היומיומי שלו מרגיש יציב ומוכר?