הושענא רבה: 7 מנהגים ועובדות שכדאי להכיר

יום הושענא רבה, החל ביום השביעי של חג הסוכות, נחשב במסורת ליום גמר החתימה של הדין שהחל בראש השנה, ולכן הוא מלווה בתפילות ובמנהגים מיוחדים. לפניכם שבעה דברים שכדאי להכיר בהושענא רבה.

1. יום גמר החתימה

בזוהר (חלק ג׳, פרשת צו, דף ל״א ע״ב) נאמר על יום זה כי "ביום השביעי של חג (סוכות) הוא סוף דין העולם ופתקים יוצאים מבית המלך". כך פשט האיחול בארמית "פתקא טבא" - פתק טוב.

2. תיקון ליל הושענא רבה

בקהילות רבות נוהגים להישאר ערים בליל הושענא רבה ולעסוק בתורה ובתפילה. סדר הלימוד משתנה בין העדות, אך בדרך כלל הוא כולל את ספר דברים, המכונה גם "משנה תורה", אמירת תהילים ותפילות נוספות.

המשנה ברורה מזכיר את המנהג וכותב: "נוהגים ישראל להיות נעורים בליל ערבה" (סימן תרס"ד, סעיף קטן ב').

אין צורך לבחור בין לילה שלם לבין כלום. אפשר להשתתף בחלק מהתיקון, לקרוא כמה פרקים מספר דברים או לומר כמה פרקי תהילים, כל אחד לפי יכולתו.

3. אמירת הושענות

בכל אחד מימי חג הסוכות אומרים תפילות מיוחדות הנקראות "הושענות". שמן נגזר מן הבקשה "הושע נא", והן כוללות תחנונים לישועה, לגשמי ברכה, לפרנסה ולשנה טובה. בהושענא רבה מורחב סדר ההושענות ונאמרות תפילות נוספות, באווירה מיוחדת של בקשת רחמים לקראת גמר החתימה.

4. שבע הקפות סביב הבימה

בעוד שבכל אחד מששת הימים הראשונים של חג הסוכות מקיפים את הבימה פעם אחת, בהושענא רבה מקיפים אותה שבע פעמים ואומרים בכל הקפה נוסח מיוחד של תפילה ותחנונים.

מקור המנהג בעבודת בית המקדש, כפי שכותב הרמב"ם: "בכל יום ויום היו מקיפין את המזבח... פעם אחת... וביום השביעי מקיפין את המזבח שבע פעמים" (הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ז', הלכה כ"ג).

5. חיבוט חמש ערבות

לאחר ההושענות מניחים את ארבעת המינים, נוטלים חמישה בדי ערבה וחובטים אותם חמש פעמים בקרקע. זהו מנהג עתיק שהגמרא מכנה "מנהג נביאים" (סוכה מ״ד ע״ב). מאחר שחיבוט הערבה הוא מנהג נביאים, אין מברכים עליו.

6. מה עושים בערבות לאחר החבטה

לאחר החבטה, מכיוון שהערבות שימשו למצווה, ראוי שלא לנהוג בהן בביזיון. אפשר להניח אותן במקום שבו לא ידרכו עליהן, או לעטוף אותן היטב לפני השלכתן לפח.

רבים נוהגים לשמור את הערבות החבוטות כסגולה לשמירה ולברכה. מנהגים שונים בעניין מובאים בספרי חכמי ישראל, ובהם "מועד לכל חי" לרבי חיים פלאג'י.

7. פרידה מן הסוכה

יש הנוהגים לקראת סיומו של הושענא רבה להיכנס פעם נוספת לסוכה, לאכול בה סעודה או מאכל המחייב ברכת "לישב בסוכה", ולהיפרד ממנה באמירת התפילה:

"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, כְּשֵׁם שֶׁקִּיַּמְתִּי וְיָשַׁבְתִּי בְּסֻכָּה זוֹ, כֵּן אֶזְכֶּה לַשָּׁנָה הַבָּאָה לֵישֵׁב בְּסֻכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן".