סגולות

מה לעשות עם שיירי ארבעת המינים? 7 עובדות וסגולות מיוחדות

מה מותר לעשות עם שיירי ארבעת המינים, ואילו סגולות הם טומנים בחובם, גם לאחר שחלף חג הסוכות?

| כ"ד תשרי התשע"ז |
ארבעת המינים (צילום: shutterstock)
אא

'אתרוגים אחרי סוכות' הוא ביטוי הבא לבטא דבר מה שכבר עבר זמנו, איננו יעיל יותר, לא אקטואלי כבר וחסר ערך לחלוטין כעת.

למרות זאת, ביהדות, האתרוג, והמינים הנוספים ששימשו למצווה, נחשבים 'שיירי מצווה', עליהם נאמר בגמרא במסכת סוכה כי 'שיירי מצווה מגנים מן הפורענות'.

מה לעשות עם שיירי ארבעת המינים, ואילו סגולות הם טומנים בחובם, גם לאחר שחלף חג הסוכות? לפניכם 7 עובדות וסגולות מיוחדות:

1. ראשית חשוב לדעת כי על פי כל הפוסקים, אסור לעשות בתשמישי מצווה שימוש אחר, כאשר הם עדיין ראויים לייעודם המקורי. לדוגמה, אסור לעשות שימוש אחר בחוטי ציצית שלמים שכבר השתמשו בהם למצווה, וכן אסור שימוש בסוכה או בד' מינים בתוך חג הסוכות וכו'.

2. עם זאת, כאשר עבר זמן שימושם, נחשבים הדברים כ'תשמישי מצווה שנעשתה מצוותם'. על תשמישים אלו נחלקו הפוסקים: על פי ה'שלחן ערוך' מותר לזורקם לאשפה, כיוון 'שאין בגופם קדושה'. לעומתו, סובר הרמ"א כי אסור לעשות כן, כיוון שזה חוסר כבוד למצווה ששימשו לה בעבר. 

3. הלכה למעשה, פסקו האחרונים כדעת הרמ"א, וכך גם פסק מרן ב'שלחן ערוך', וקבע שאין לזרוק את 'ההושענא שבלולב וכיוצא בה'.

4. לפיכך, אין לעשות מהלולב או מהסכך מחצלות לשכיבה או שטיחים. אולם מותר להניחם עד שיתייבשו או להניחם במקום הריכוז של הגזם, ואין זו 'דרך ביזיון'.

5. ביחס למנהג הנהוג במקומות מסוימים, לזרוק את שאריות הערבה של ההושענות מעל ארון הקודש, ראוי לציין כי יש פוסקים שהסתייגו ממנהג זה: הן מאופן הזריקה, והן משום שהערבות נזרקות לאחר כמה ימים לאשפה.

6. בספריהם, מציעים הפוסקים מצוות נוספות שניתן לעשות עם ארבעת המינים לאחר חג הסוכות. לדוגמה, מציעים הפוסקים להשתמש בלולב לשם הבערת התנור באפיית מצות, או לשורפו בשרפת החמץ. כמו כן, ניתן לערב את עלי ההדס עם הבשמים של ההבדלה וכדומה. ניתן גם להשתמש בארבעת המינים לשם שימוש חול שאינו נחשב ביזיון, כגון הכנת ריבת אתרוגים. כאשר פתרונות אלו אינם מעשיים, מותר לשרוף את ארבעת המינים מיד לאחר חג הסוכות, ודבר זה אינו נחשב ביזיון. 

7. מדברי הגמרא המובאים לעיל, כי 'שיירי מצווה מגנים מפני הפורענות', לומדים רבותינו שגם שאריות המצווה הינן בעלות השפעות סגוליות מיוחדות. 

לפניכם מספר סגולות הטמונות בארבעת המינים:

א. הערבה החבוטה סגולה לשמירה - רבי חיים פלאג'י זצ"ל כתב כי שמירת הערבה החבוטה היא סגולה לשמירה בדרך. כה דבריו: "סגולה לשמירה בדרך לקחת מן הערבה החבוטה, ואם נמצא במקום סכנה ואין איתו הערבות – ייזכר היכן שם את הערבות החבוטות בביתו ויועיל לו".

ידוע כי ה'אור שמח' היה נותן לחיילים את שאריות הערבה החבוטה, והם ניצלו בניסים מספר פעמים. על כן כדאי שהחיילים יישאו עליהם עלי הערבה, ושכל בעל רכב ישים ברכבו מעלי הערבה החבוטה, כסגולה לשמירה מפני תאונות דרכים.

ב. הערבה החבוטה סגולה לברכה בפרנסה - בספר 'כתר שם טוב' מובא כי ראוי להניח את עלי הערבה החבוטה בתוך הארנק, מתוך אמונה שיצליח במסחרו.

ג. הערבה החבוטה סגולה כנגד פחדים - בספר 'יפה ללב' כתוב כל מי שיש לו פחדים מחלומות רעים, ייקח מעלי הערבה החבוטה וישים מתחת לכר עליו ישן. ב'ספר המידות' לרבי נחמן מברסלב כתוב כי הערבה החבוטה היא סגולה כנגד פחד.

ד. עלי הערבה החבוטה מסוגלים להשקיט את הים מזעפו - בספר 'ויקרא אברהם' נאמר שסגולה להשקיט הים מזעפו היא לזרוק לתוכו מעלי הערבה החבוטה.

ה. השארת הלולב בבית היא סגולה לשמירה - בשם החיד"א מובא כי ראוי לשים את הלולב על פתח הבית, כסגולה לשמירה.

ו. סגולה ללידה קלה היא להסיר את הפיטם של האתרוג - מקור הסגולה הוא בספר 'נזיר שמשון' על מסכת סוכה, שמציין כך: "נהגו נשים מעוברות ליקח האתרוג ביום הושענא רבא, ומוציאות הפטמות, ואחר שמסירות הפטמות מחלקות צדקה לעניים, כל אחת כפי יכולתה, ומכוונות שיצילה הקדוש ברוך הוא בשעת לידה, ויצא הולד בר קיימא". עוד מצוין בספר הטעם לכך: "והטעם כי עץ הדעת למאן דאמר שהיה אתרוג, אכילת עץ הדעת הביא מיתה לעולם, ונשים מתות בשעת לידתן".

מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב בספרו 'חזון עובדיה' כי ראוי לקיים סגולה זו רק לאחר שמחת תורה – כיוון שעד סיום חג הסוכות האתרוג 'מוקצה למצווה' ואין לפסול אותו. 

לאחר נשיכת הפיטם, ראוי לומר את התפילה הבאה: 

"רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שבשביל שאכלה חוה מעץ הדעת גרמה בחטאה להביא מיתה לעולם, וחבלי יולדה, ואם אני הייתי שם באותו זמן לא הייתי אוכלת ממנו, ולא הייתי נהנית ממנו מכל וכל, כשם שלא רציתי לפסול אתרוג זה בכל ימי החג שעברו, ועתה שפסלתי אותו בשביל שנגמרה מצוותו, ואני לא הייתי עוברת מצוותיך, ותקבל ברצון את תפילתי ואת תחינתי שלא אמות מסיבת העיבור ומסיבת הלידה, והושיעני שתהא הלידה בנקל ובנחת ולא בצער ולא בקושי, ולא תהיה לי ולוולד שום נזק, כי אתה הקל המושיע".

ז. אכילת האתרוג בט"ו בשבט - בשם 'היהודי הקדוש' מובא כי מי שאוכל אתרוג בט"ו בשבט מובטח לו שישלים שנתו. ('אוהל יששכר')

הנקראים ביותר
הידברות שופס

הכי חזק שיש - חיים ולדר

69לרכישה

מוצרים נוספים

הרב זמיר כהן - המדריך המלא לנישואין מאושרים

USB הרב יגאל כהן - שמע

שנה וברכותיה - היומן השנתי של הרבנית ימימה מזרחי תשע"ח

מגש לחלה מהודר מזכוכית

חובות הלבבות עם פירוש כאיל תערוג

קופת צדקה מהודרת

לכל המוצרים