כך מכינה אותנו פרשת השבוע לראש השנה, ליום הרת עולם

פרשות ניצבים ווילך מתחברות אלינו בסיומה של השנה ומורות לנו, כמו כל סוף, על התחלה חדשה.

יש קשר בין שמות הפרשות, משום שרק מתוך יציבות ובהירות בנפש, האדם יכול האדם ללכת ולפסוע בשבילי אושר בחייו.

הפרשה מכינה אותנו לראש השנה, ליום הרת עולם, ללידה מחודשת של העצמי בעולמי.

"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" – "אתם" אותיות "אמת". רגע לפני שמשה רבנו נפרד מעם ישראל והולך לעולם שכולו אמת, הוא מבקש מעם ישראל להתקהל ולהתייצב מול רגע האמת, מול הרגע שבו חיים שלמים יעברו כסרט נע ובו עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים.

בראש השנה, כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר "הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם" (תהלים ל"ג, ט"ו). ביום הזה כל יהודי ניצב מול האמת שבחייו, והיא זו שמייצבת אותו. אם יש חלקים בחייך שזקוקים לשיפור , זה הזמן להתייצב מולם ולהחליט על שינוי, שיקום, טיפול.

אתם ניצבים היום – היום הוא ראש השנה. המילה "ראש" רומזת לראש שלנו. כשהראש יציב – הרגלים יציבות, ואפשר להמשיך ללכת. אך אם יש סחרחורת, הרגלים נופלות.

השלב הראשון בתשובה הוא להודות ולהתוודות על החטאים. מה זה חטא? מהמילה החטאה, להחטיא, לסטות מהמטרה. כשם שסטית מהמטרה וקלקלת, כך תוכלי להתייצב, להתמקד, לחזור למקום הנכון. "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן" אומר רבי נחמן מברסלב.

במקום לברוח מהאמת ולנסות לטאטא את הדברים מתחת לשולחן או לומר לעצמך "זאת אני וזהו, לא אשתנה בשביל אף אחד בעולם" – תחשבי מסלול מחדש. נכון, את לא צריכה להשתנות בשביל אף אחד בעולם, אלא רק בשבילך. כשאת תשתני – הכל ישתנה, כשאת תשפרי – הכל ישתפר. כל מה שאדם עושה לעצמו עושה!

המחשבות שתזיני בראשך היום יובילו את דרכך מחר.

בספר "נתיבות שלום" לאדמו"ר מסלונים נכתב כי כל אחד בוחר באיזה ספר להיכתב. זו המשמעות של חתימת פרשת ניצבים. השם יתברך, נותן החיים, שופט כל הארץ, פונה אלינו בפנייה אישית: "החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים ל', י"ט).

כשאת מבקשת "שניכתב לחיים טובים", את צריכה להיות בטוחה שאת כותבת על לוח לבך רצונות טובים, החלטות וקבלות טובות, כאשר פיך מחובר ללב, כפי שמובא בפרשה: "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום, לא נפלאת היא ממך, ולא רחוקה היא" וכן "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיךובלבבך לעשותו", "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". הדיבור הוא חיבור של הלב – משכן הרצון, ובדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק זי"ע, בספרו "אורות התשובה", כותב ש"התשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלוקים". כי "לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה (סופי תיבות שם הויה) ויקחה לנו... כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". יש לנו בחירה חופשית, הכל בידיים שלנו. לכל אחד יש ייעוד אישי שרק הוא יכול להגשימו. כל אדם נברא בצלם אלוקים עם יכולת לברוא עולמות, כמו שכתוב בישעיה (נ"א, ט"ז): "ואשים דברי בפיך לנטוע שמים וליסוד ארץ".

פרשת וילך פותחת בפסוק "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כׇּל יִשְׂרָאֵל", ומסתיימת בפסוק: "חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ".

וילך אותיות "וי-לך", כלומר 'עצב, לך ממני, כדי שאוכל להמשיך וללכת'.

נכון שעברנו שנה מאתגרת, נכון שלא פשוט, נכון שיש רגעים של תחושת רפיון שכבר לא בא לך להמציא את עצמך מחדש, אבל דעי שזו עצת היצר. האמת היא שבכל יום הכל מתחדש, גם ההשפעות מן השמיים וגם הכוחות שלך, הפיזיים והרוחניים, אך כדי להרגיש את השמיים בלב, את חייבת להפסיק לרוץ במחשבות שלך עם הלב.

תעצרי, תסתכלי על השמיים (רבי נחמן) ותמשיכי אל היעד הנכון.