השוויתם בין האחים כדי לפרגן לאחד מהם? המחמאה עלולה לפגוע בשניהם

כמעט כל הורה משווה לפעמים בין ילדיו, גם בלי להתכוון. אחד מסודר יותר, השני חברותי, השלישי מצליח בלימודים. ההבדלים טבעיים, אבל כשהמחמאה לילד אחד מגיעה על חשבון אחיו, היא הופכת מתשומת לב חיובית לתחרות.

כשאומרים לילד "אתה תמיד האח האחראי", הוא עשוי להרגיש עול גדול המונח על כתפיו, וכי עליו להמשיך להצדיק את התואר. זה יחזק אצלו את המחשבה שאסור לו לטעות, להתעצל או להזדקק לעזרה, משום שהמקום שלו במשפחה תלוי בכך שיישאר "המוצלח" או "הבוגר".

כך נוצרת ציפייה הרסנית, שעל פיה כדי לקבל הערכה, הילד צריך להמשיך להיות טוב יותר מאחיו. במקום ליהנות מהמחמאה, הוא עלול לחשוש מהרגע שבו לא יעמוד בה.

ההשוואה מכניסה תחרות לקשר

ילדים רוצים להרגיש שההורים רואים ואוהבים כל אחד מהם בזכות עצמו. כאשר אחד מהם מקבל שבחים באמצעות השוואה, הוא עלול להבין שתשומת הלב בבית היא דבר שצריך להתחרות עליו.

הילד שקיבל את המחמאה עשוי להרגיש סיפוק לרגע, אך גם אשמה כלפי אחיו או חשש שמא האח יפתח טינה או כעס כלפיו. עם הזמן ההשוואות עלולות ליצור קנאה, ריחוק ומאבקי כוח ביניהם.

אחים יכולים לגדול באותו הבית ועדיין להיות שונים מאוד זה מזה

גם "הילד המוצלח" עלול להיפגע

מבחוץ נדמה שהילד שמוצג כדוגמה מרוויח מהמצב, אך בפועל הוא עלול להרגיש שהוריו מעריכים בעיקר את ההישגים או ההתנהגות שלו. באופן טבעי תצוץ השאלה אם עדיין יאהבו אותו גם כשייכשל. לעומת זאת, האחים עשויים לראות בו את "הילד המועדף" ולהתרחק ממנו. כך הוא מקבל מחמאה, אבל עלול לאבד מהקרבה ומהשותפות הטבעית עם אחיו.

ילדים רוצים להרגיש שההורים רואים ואוהבים כל אחד מהם בזכות עצמו

איך מחמיאים בלי להשוות?

הדרך הפשוטה היא לדבר רק על הילד ועל המעשה שעשה: במקום לומר "אתה מסודר יותר מאחותך", אפשר לומר "ראיתי שסידרת את החדר בלי שביקשתי, זה אחראי מאוד מצידך".

במקום "למה אתה לא משקיע כמו אחיך?", אפשר להתעניין בקושי של הילד ולבדוק איזו עזרה הוא צריך. מחמאה טובה יכולה להיות משמעותית וחיובית, גם מבלי לפגוע באף אחד בדרך או ליצור השוואות ותחרות סמויה מיותרת.

חנוך לנער על פי דרכו: כל ילד זקוק למקום משלו

אחים יכולים לגדול באותו הבית ועדיין להיות שונים מאוד זה מזה. אחד זקוק ליותר זמן, אחר לעידוד ואחר למרחב. בזכות השוני הם יכולים ללמד אחד את השני ערך מוסף ולהוות דוגמא, כל אחד כפי יכולתו וחזקותיו. המטרה היא לעזור לכל אחד לזהות את הכוחות שלו ולתעל אותם למקום מועיל וטוב.

כאשר ההורים מתייחסים לכל ילד בפני עצמו, גם הקשר בין האחים הופך רגוע ובטוח יותר. התחרות על התואר "הילד הטוב" תיזנח, והם יוכלו להרגיש שלכל אחד מהם יש מקום ייחודי ואהוב במשפחה.