הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא הפסקה בתפילה

עניית אמן על ברכת כהנים באמצע ברכות קריאת שמע (סימן ס"ו סעיף א')

העומד באמצע קריאת שמע או ברכותיה ושמע ברכת כהנים, או ששמע את ברכת העולה לתורה, האם יענה אמן?

תשובה

במקרה כזה יש לענות אמן, בין לאחר ברכת "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן" ובין לאחר פסוקי הברכה של הכהנים. וכן השומע ברכות התורה של קריאת התורה בצבור, אפילו הוא באמצע ברכות קריאת שמע או באמצע קריאת שמע עצמה – יענה אמן (במשנה במסכת מגילה (כג ע"ב) אמרו שנשיאת כפים היא בכלל הדברים שבקדושה, שאינם נאמרים אלא בעשרה. ולפי זה כתב בשו"ת יביע אומר (ח"ז סימן י"ב) שהעוסק בקריאת שמע וברכותיה, וכל שכן באמצע פסוקי דזמרה, ושליח הצבור הגיע לברכת כהנים, ראוי ונכון שיקום להקשיב בכוונה לברכת הכהנים, שהיא בכלל דברים שבקדושה, וכמו שכתבו הפוסקים שעליו להפסיק לקדיש ולקדושה.

ואף בין ברכת "הבוחר בעמו ישראל באהבה" לקריאת שמע, יש לענות אמן על קדיש וקדושה, ואין לחוש בזה להפסק בין הברכה לקריאת שמע, שהרי ברכות קריאת שמע אינן כברכת המצוות אף שנתקנו על קריאת שמע, וכמו שכתב בשו"ת יביע אומר (ח"ח סימן י"ב).

וכן יש לענות אמן על ברכות העולים לתורה, שאף ברכות העולים לתורה דומות לקדיש וקדושה, כמו שכתב בלחם חמודות (ברכות פ"ב ס"ק כ"ג) שהדבר פשוט שיש לענות אמן באמצע קריאת שמע וברכותיה על הברכות שמברכים העולים לקרות בתורה, וכמו שעונים על שאר דברים שבקדושה, שהרי גם ברכות אלו לא נאמרות כי אם בעשרה. וכן כתב בשו"ת יביע אומר (ח"ח סימן י"ב, ד') על פי הפקודת אלעזר (סימן ס"ו, ג'). אך לעניית אמן על ברכות אחרות אין מפסיקים באמצע ברכות קריאת שמע).

שמע קול רעמים באמצע פסוקי דזמרה או ברכות קריאת שמע (סימן ס"ו סעיף ג')

השומע קול רעמים באמצע פסוקי דזמרה או באמצע ברכות קריאת שמע, האם יפסיק לברך ברכת "שכוחו וגבורתו מלא עולם"?

תשובה

בפסוקי דזמרה פוסק, ואפילו באמצע הפסוק, ובברכות קריאת שמע לא יפסיק אלא בין הפרקים, דהיינו בין "יוצר המאורות" ל"אהבת עולם", בין "הבוחר בעמו ישראל באהבה" ל"שמע ישראל", בין "ובשעריך" ל"והיה אם שמוע" ובין "כימי השמים על הארץ" ל"ויאמר" (כתב השולחן ערוך (סימן ס"ו סעיף ג') שיש להפסיק לקדיש ולקדושה באמצע הפרק, שלא גרע משואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד. וביאר המגן אברהם (שם ס"ק ה') טעמו של השולחן ערוך הוא שכיוון שפוסק לכבוד בשר ודם, קל וחומר שיש להפסיק לכבוד הקדוש ברוך הוא. והוסיף שלפי זה אם שמע קול רעמים באמצע ברכות קריאת שמע פוסק ומברך.

ובגיליון רבי עקיבא איגר (שם ד"ה יפסיק ויברך) השיג על דברי המגן אברהם, וכתב שדווקא לקדיש וקדושה פוסק, מפני שהציבור עונים, אבל השומע קול רעמים בזמן שהציבור עוסקים בקריאת שמע, אפשר שאין להפסיק לזה. והסיק להלכה שאם שמע קול רעמים בין הפרקים פוסק לברך, אך אם שמע באמצע הפרק לא יפסיק.

וכן העלה בספר תבואת שור (ברכות יג ע"א) לעיקר שלא יברך באמצע הפרק. וכן האליה רבה (סימן ס"ו ס"ק ה') פקפק על דברי המגן אברהם, וכן נראה מדברי השערי תשובה (שם ס"ק ו'), שנקט לעיקר כסברת החולקים על המגן אברהם. וכן משמע בחיי אדם (כלל כ', ד') שבאמצע הפרק אין לברך, וכן נראה שהכרעת המשנה ברורה (סימן ס"ו ס"ק י"ט).

ובשו"ת יביע אומר (ח"ח או"ח סימן ו', ג') כתב שמאחר שמעיקר הדין נראה שהעיקר כהמגן אברהם וסיעתו, שאפילו בקריאת שמע וברכותיה יש להפסיק לברכת רעמים, ואפילו באמצע הפרק, בפסוקי דזמרה בודאי שאפשר לסמוך על כך בפשיטות, ולהפסיק לברך ברכת רעמים אפילו באמצע פסוק, ובפרט שהוא כעין ספק ספיקא).

אין לומר פסוקי "ותקח מרים" קודם "נשמת" בשבת שירה (סימן ס"ח סעיף א')

האם יש להוסיף את פסוקי "ותיקח מרים" וכו' בשבת שירה ובשביעי של פסח?

תשובה

מנהגנו שאין מוסיפים פסוקים אלו, כי יש בכך חשש הפסק באמצע פסוקי דזמרה (כתב בספר נתיבות המערב (מנהגי שבת קודש, פ"ו, עמ' פ"א) שמנהג מרוקו היה לומר פסוקים אלו, משום שבשבת בפרשת בשלח – שבת שירה – קוראים בתורה את שירת הים, ובשביעי של פסח בו ביום נעשה הנס, ודבר בעתו מה טוב.

ומכל מקום כבר כתב הגרע"י בחזון עובדיה (ימים נוראים עמ' ק"א) שאין להפסיק כלל בין ברוך שאמר לישתבח בדברים שאינם מסדר התפילה, כגון פיוטים וכדו', שפיוטים אלו רשות ואינם חובה. ולכן כתב שיש לומר את הפיוטים של ר"ה אחרי תפילת שחרית, ושכן הנהיג הזבחי צדק (ח"ג סימן ל"ט), וכ"כ בשו"ת פני יצחק (ח"ה, דף קס"ז סוף ע"ד) שפשט המנהג אצלינו בני ספרד שאין מפסיקים בשום פיוט אחר ברוך שאמר עד לאחר התפילה, ע"ש. וא"כ הוא הדין הכא. וכ"כ בסידור קול ציון לגרב"צ מוצפי).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.