לפני כל המצוות וההלכות: זה הבסיס שחשוב לדעת

מהו היסוד שעליו נשענת התורה כולה? הרמב"ם פותח את ספרו "משנה תורה" בעיקרון האמונה הבסיסי ביותר: ההכרה במציאותו של הקב"ה.

בהלכה קצרה וחד-משמעית, הוא מניח את אבן היסוד של היהדות ומסביר מדוע הבריאה כולה תלויה בבורא בכל רגע ורגע, בעוד שהוא עצמו אינו תלוי בשום דבר. אלו הדברים שכל יהודי צריך לדעת, ועליהם נבנה כל עולמה של האמונה.

"יסוד היסודות ועמוד החוכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון.

והוא ממציא כל הנמצא;

וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו.

ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות.

ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים, הוא לבדו יהיה מצוי ולא ייבטל הוא לביטולם.

שכל הנמצאים צריכין לו; והוא ברוך הוא אינו צריך להם, ולא לאחד מהם. לפיכך אין אמיתתו כאמיתת אחד מהם.

הוא שהנביא אומר 'וה' אלוהים אמת' - הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו.

והוא שהתורה אומרת אין עוד מלבדו. כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו.

המצוי הזה הוא אלוהי העולם אדון כל הארץ. והוא המנהיג הגלגל בכח שאין לו קץ ותכלית. בכוח שאין לו הפסק.

שהגלגל סובב תמיד ואי אפשר שיסוב בלא מסבב.

והוא ברוך הוא המסבב אותו בלא יד ובלא גוף.

וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר 'אנכי ה' אלוהיך'.

וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר חוץ מזה, עובר בלא תעשה, שנאמר 'לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני', וכופר בעיקר.

שזהו העיקר הגדול שהכל תלוי בו" (הלכות יסודי התורה פרק א', הלכות א' -ו').

דברי הרמב"ם מציבים את יסוד היסודות של האמונה היהודית: ההכרה שיש בורא אחד, ראשון וקדמון, שממנו נובע כל קיומה של הבריאה. כל מה שנמצא בעולם - מן השמיים והארץ ועד האדם הפרטי - אינו קיים מכוח עצמו, אלא מפני שהקב"ה מחיה ומקיים אותו בכל רגע.

לעומת זאת, מציאותו של הבורא אינה תלויה בשום דבר, ולכן היא מציאות מוחלטת שאינה משתנה ואינה זקוקה לסיוע כלשהו. מתוך הבנה זו האדם מגלה שהעולם אינו מקרי ואין הוא עומד לבדו, אלא מונהג בחוכמה על ידי מי שברא אותו ומקיים אותו תמיד.

לכן מדגיש הרמב"ם שהאמונה במציאות ה' ובייחודו אינה רק רעיון יסודי, אלא השורש שעליו נשענים כל התורה והמצוות - ההכרה שמאחורי כל פרט בבריאה עומד בורא אחד, שאין עוד מלבדו.

7 דרכים לחיזוק האמונה בחיי היום-יום

1. להתבונן בבריאה ולהכיר בחוכמת הבורא

כאשר אדם מתבונן בעולם שסביבו - בסדר המופלא של הטבע, בחוכמת הגוף האנושי ובנפלאות הבריאה - הוא מתעורר להכיר בגדולתו של מי שברא הכול.

2. לקבוע זמן ללימוד יסודות האמונה

לימוד ספרי אמונה ומחשבת ישראל מעניק לאדם הבנה עמוקה, ומחזק את הקשר שלו עם הבורא.

3. להרגיל את הלב להודות על הטוב

הכרת תודה על הדברים הקטנים והגדולים בחיים מזכירה לאדם שכל מה שיש לו מגיע מאת ה', ומחזקת את תחושת הקשר והקרבה אליו.

4. להתבונן בהשגחה הפרטית

כאשר אדם שם לב לאירועים בחייו ולדרכים שבהן הקב"ה מסייע לו, הוא מתחזק בהכרה שאין דבר שקורה במקרה.

5. להרבות בתפילה אישית

תפילה מעמיקה את ההכרה שהאדם אינו עומד לבדו בעולם, אלא פונה אל בורא עולם שמקשיב לו ומלווה אותו בכל רגע.

6. לזכור שכל המציאות תלויה בבורא

כדברי הרמב"ם, כל הנמצאים זקוקים לו, והוא אינו זקוק לאחד מהם. התבוננות זו מעוררת ענווה וביטחון ומזכירה לאדם את מקומו בעולם.

7. לחיות מתוך תחושת "שיוויתי ה' לנגדי תמיד"

הזכירה המתמדת שהאדם עומד לפני ה' מעניקה משמעות לכל מעשה קטן, ומחברת בין האמונה לבין חיי היום-יום.

מה פירוש המילה אמונה? האם אתה יודע שהקב"ה נמצא או מאמין בזה? כיצד מתוך אמונה ניתן להגיע לשמחת חיים תמידית? הרב זמיר כהן בהרצאה מרתקת שתעניק לכם איכות חיים: