רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל: 7 עובדות שחייבים להכיר וסיפור הצלה מצמרר

הגאון הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל היה מגדולי עולם התורה ב-100 שנים האחרונות. בואו להכיר את סיפור חייו המופלא באמצעות 7 העובדות המרתקות האלו:

1. נולד בבלארוס בשנת תרמ"ו. למד בישיבת נובהרדוק, שם התקרב אל ראש הישיבה הרב יוסף יוזל הורביץ, "הסבא מנובהרדוק", ולבקשתו אף למד עם בניו. בגיל 17 נסמך לרבנות על ידי רבה של נובהרדוק, הרב יחיאל מיכל אפשטיין, בעל "ערוך השולחן". למד גם בישיבת טלז, בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של רבי חיים עוזר גרודזינסקי בווילנה. נישא לרייזל, בתו של הרב ישראל יהונתן ירושלימסקי, חתנו של הרידב"ז. היה סמוך על שולחן חותנו ולמד גם ממנו דרכי פסיקה. אחרי נישואיו נסע ללמוד גם אצל הרב חיים מבריסק.

2. בשנת 1928 הוזמן על ידי חברי המושבה פתח תקווה לכהן כרבה, אך שלטונות ברית המועצות סירבו לתת לו לצאת משם. בהמשך נאסר והואשם ב"פעילות אנטי-סובייטית", בגלל רצונו לעלות לארץ ישראל. הוא נעצר על ידי הג.פ.או. באלול ה'תר"ץ נידון ל-5 שנות עבודת פרך ונשלח לחצי שנה למחנה בסיביר.

3. הודות למאמצים של רבים, בהם החפץ חיים, הרב חיים עוזר גרודזינסקי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והרב יוסף צבי הרץ - רבה הראשי של אנגליה - שוחרר לאחר כשנה, בערב יום הכיפורים ה'תרצ"ב. התנאי לשחרורו היה שיעזוב את ברית המועצות לצמיתות. הוא גורש ללטביה, משם עזב לפולין ולאחר מכן הגיע ללונדון.

4. הרוסים השאירו את אשתו וילדיו ברוסיה כדי שישמשו כערבון ליציאתו מהמדינה לצמיתות. כעבור כמה חודשים הורשו אשתו ושניים מבניו לצאת מהמדינה, ושני הבנים הגדולים הורשו לעשות זאת רק מספר שנים מאוחר יותר, בהשתדלות אנתוני אידן, שר החוץ של בריטניה.

5. בלונדון כיהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בעיר, כדיין בבית הדין הרבני בלונדון, וכראש בית הדין. בשנים אלו המשיך במפעלו - חיבור הפירוש לתוספתא, "חזון יחזקאל". בתש"ה הוציא את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל".

6. בשנת ה'תש"ט ביקר בארץ ישראל וערך ביקורים בישיבות רבות בארץ, כמו כן ביקר את ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון ואת שר החינוך זלמן שז"ר. במהלך הביקור הדגיש בפניהם שהישיבות ותלמודי התורה הם הערך המקודש ביותר לעם ישראל, ושיש לשמור על תוכנם וצביונם כעל לב האומה. בשנה זו קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית" מטעם עיריית תל אביב.

7. בשנת תשי"א, עם פרישתו לגמלאות, עלה לישראל עם משפחתו והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים. בשנת תשי"ז זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. היה מראשי ישיבת סלבודקה, ומסר בה שיעור כללי אחת לשבוע. בתשכ"ג מונה לכהן כנשיא "ועד הישיבות". כן פעל למען החינוך העצמאי, היה מנשיאי ארגון "אתרא קדישא" בעת הקמתו, וכן נשיאו של "המרכז הארצי לטהרת המשפחה". נפטר בירושלים בכ"ד באלול ה'תשל"ו, כשהוא בן 90, ונקבר בהר המנוחות.

נס הצלה מופלא

כאשר היה הרב אברמסקי כלוא בסיביר, היה החפץ חיים אומר כל יום 4 פרקי תהילים לשלומו, כחלק מהמאמץ הגדול שהתקיים בעולם היהודי בניסיון לשחררו.

למרבה ההפתעה, בהגיע ערב יום כיפור, נכנם לתאו של הרב אברמסקי אחד הסוהרים ובפיו בשורה: אתה חופשי לדרכך. הסוהר אף צייד את הרב בכרטיס נסיעה לרכבת. לקח הרב אברמסקי את מעט המטלטלים שהיו עימו, ויצא לעבר תחנת הרכבת.

בעודו עומד בתחנה שהייתה ריקה מאדם באותה שעה, הגיע אליו לפתע המפקד הראשי של מחנה המעצר. לאחר שהתבונן מסביב וראה שאיש אינו מבחין בו, שאל המפקד את הרב זצ"ל: 'אתה עומד לנסוע ברכבת?'. רבי יחזקאל השיב בחיוב, המפקד שב ושאל: 'אתה רב?'. שוב השיב הרב אברמסקי בחיוב. המפקד ביקש לראות את כרטיס הנסיעה, הרב חשש שהוא זומם לקחתו, אולם לא הייתה בידו ברירה והוא הגיש את כרטיס הנסיעה שלו למפקד. לאחר שהתבונן בו, אמר המפקד לרב: 'יודע אתה, נתנו לך כרטיס לקרון קר מאוד, ואם תיסע בקרון זה אין סיכוי שתגיע הביתה, כי אתה עלול לקפוא באמצע הדרך'. זו הייתה דרכם האכזרית של הסובייטים לאסירים שרצו להמיתם. המפקד התבונן שוב לצדדים, וכאשר הבחין שאיש אינו מביט בהם, שלף מכיסו כרטיס חלופי לקרון חמים יותר, והגישו לרב.

המפקד לא הסתפק בכך, אלא אף עמד וביקש ממנו סליחה על כל מה שפגע בו בזמן שהותו בכלא, כשהוא מציין שהוא אנוס לפעול כך: 'גם אני יהודי', אמר בשפל קול, 'ואני מבקש ממך מחילה'.

הרב אברמסקי המשיך והמתין לבואה של הרכבת. משזו הגיעה, אכן קיבל מקום בקרון מחומם. במהלך הנסיעה הבחין כיצד משליכים מהקרונות האחוריים הקפואים את הנוסעים שלא ידעו את הסוד הנורא וקפאו בהם למוות.

כאמור, היה זה ערב יום כיפור. הרב לא הספיק להגיע לביתו בו ביום, וכדי לא לחלל את היום הקדוש, ירד מהרכבת באחת העיירות הקטנות בטרם תשקע השמש. הוא אפילו לא הספיק לאכול סעודה מפסקת כי מיד עשה את דרכו לבית הכנסת, שם הניח את צרורו, ובו שבת ביום הכיפורים.

רק למחרת יום הכיפורים יצא בדרכו לביתו, אולם נכונו לו תלאות רבות בדרך. השלטונות הסובייטים, שנענו למסע השתדלנות של יהודי העולם לשחרר את הרב הנערץ, הסכימו לשחררו, אולם עשו כל שביכולתם למנוע ממנו להגיע בריא ושלם לביתו. אולם יושב בשמים ישחק למו, יד ההשגחה העליונה ליוותה את הרב לכל אורך המסע.

בעודו על הרכבת שעשתה את דרכה מאחת העיירות בליטא בדרכה לעיר הגדולה וורשה, פגש הרב אברמסקי את רבי אלחנן ווסרמן הי"ד. שני הגדולים הופתעו מהמפגש האקראי ונפלו חבוקים זה בזרועות זה, ובפרט הופתע עד מאד ר' אלחנן, שהיה מודע למסע חובק העולם לשחרר את הרב אברמסקי, והנה הוא כאן לפניו!

הם הודו לקדוש ברוך הוא על השחרור מהמאסר, ולפתע אמר רבי אלחנן לרבי יחזקאל: "נכון שיצאתם מסיביר בערב יום כיפור?".

השיב לו רבי יחזקאל: "אמת ונכון הדבר! אבל מנין לכם זאת? והלא אפילו בביתי לא ידעו מכל זה?".

השיב רבי אלחנן: "מה פירוש מנין אני יודע?! בערב יום כיפור בבוקר, הלכתי עם החפץ חיים מן הישיבה לאחר התפילה, ובאמצע הדרך הוא נעצר ואמר, 'נו הבולשביקים לא הצליחו, עכשיו שחררו את הרב דסלוצק מבית האסורים…'".

תכנים מרתקים נוספים אודות הרב יחזקאל אברמסקי

הארון מלא בסוודרים. זוהי הסיבה שהרב אברמסקי רכש... סוודר נוסף

3 סיפורים מטלטלים על מתיקות התורה

לא רוצים לקום בבוקר? אל תחמיצו את דבריו של הרב יחזקאל אברמסקי