מה קורה לגוף שלכם כשאתם מוותרים על פחמימות ריקות?

מי שרגיל לפתוח את הבוקר שלו עם עוגייה, לחם לבן או נשנוש מתוק ליד הקפה בבוקר, יודע בדיוק על מה אני מדברת. זה נראה תמים, משהו שכבר הורגלנו לעשות מאז שאנחנו קטנים (כי הרי איזו אמא תשלח את הבן שלה לגן בלי איזה חטיף או נשנוש?). אנחנו לא משקיעים בזה מחשבה רבה, עד שהגוף מתחיל לתת אותותיו ולהגיב לכמות הסוכר הגבוהה בדם שלנו. 

לפני הכול, כדאי שנבין ונפנים: פחמימות ריקות לא באמת מזינות אותנו. מה שהן עושות זה לתת לנו 'בוסט' של אנרגיה לזמן קצוב, ואז מתרחשת נפילה חדה בסוכר שמביאה איתה לא רק עייפות אלא גם עצבנות ורעב חדש. מה יקרה לנו אם נתחיל להיגמל מהן? הגוף יתרגל לשינוי, והראש - בעזרת תרגול מחשבה נכונה - יתחיל גם הוא להשתחרר מהתלות בהן. 

תוך 24 עד 48 שעות: גמילה ואיזון ראשוני

ברגע שמפסיקים לצרוך פחמימות ריקות, הדבר הראשון שקורה הוא ייצוב רמות הסוכר בדם. במקום עליות חדות וירידות חדות שגורמות לרעב קיצוני, הגוף מתחיל לעבוד בצורה רגועה ומאוזנת יותר. אמנם בימים הראשונים ייתכן שתרגישו קרייבינג - רצון חזק למתוק או לפחמימה מהירה. אבל זה טבעי לגמרי, כי הגוף רגיל לקבל אנרגיה מיידית, וכשהיא נעלמת הוא מגיב לכך בעצבנות. 

חשוב לא להילחם ברעב, אלא לספק לגוף חלופות של ירקות, חלבונים בריאים, אגוזים, יוגורט או קטניות, שיעזרו לו להרגיש בטוח ולא להיכנס ללחץ.

מה יקרה תוך שבוע?

אחד השינויים שתרגישו הוא ירידה בנפיחות. פחמימות ריקות גורמות לגוף לאגור יותר נוזלים, וכשהן יורדות, התחושה הופכת לקלה יותר. 

תוך שבועיים עד חודש: יותר ריכוז ופחות נפילות

בשלב זה מתחיל השינוי המשמעותי: פחות עייפות של אחר הצהריים, פחות צורך בקפה נוסף, פחות תחושת התרסקות אחרי אוכל. המוח שלנו רגיש מאוד לתנודות של סוכר, וכשהוא מקבל אנרגיה יציבה יותר ממזון אמיתי כמו דגנים מלאים, קטניות ושומנים טובים - גם החשיבה מתחדדת. הערפל המחשבתי יורד, הריכוז משתפר, ויש יותר יציבות גם במצב הרוח.

אחרי חודש ומעלה, הגוף כבר מתחיל לעבוד אחרת: הרגישות לאינסולין משתפרת, כלומר הגוף צריך פחות מאמץ כדי לאזן את הסוכר בדם. זה מפחית משמעותית את הסיכון לסוכרת סוג 2.

גם השומן הבטני מתחיל לרדת, במיוחד השומן שנמצא סביב האיברים הפנימיים ונחשב למסוכן יותר.

איך עושים את המעבר בצורה חכמה?

הסוד הוא לא להעניש את הגוף, אלא להחליף מזון במזון אחר, בריא יותר. במקום לחם לבן - קחו לחם מלא או מחמצת; במקום פסטה רגילה - קנו פסטה מקטניות או ירקות; במקום חטיף מתוק - נשנשו שקדים, אגוזים או פרי עם יוגורט; במקום שתייה מתוקה - התרגלו לשתות מים חמים או קרים עם נענע ולימון.

איך לא להתגעגע לפחמימות ריקות? קבלו תרגיל מחשבתי שיעזור:

הבעיה היא לא הגוף, אלא הראש. אנחנו לא באמת מתגעגעים לעוגייה, אנחנו מתגעגעים לתחושת המילוי שהיא נתנה לנו. בפעם הבאה שעולה חשק חזק למשהו מתוק, עצרו ושאלו את עצמכם שלוש שאלות:

1. מה אני באמת צריכה עכשיו - האם מדובר ברעב אמיתי, או שאני רוצה לאכול בגלל שעמום או הרגל?

2. האם המאכל ירגיע את הרעב - או רק ירגיע אותי לעשר דקות?

3. מה אפשר לתת לעצמי במקום - כוס מים, הליכה קצרה, פרי, שיחה, נשימה עמוקה או מנוחה?

התרגיל הזה מחזיר שליטה. הוא מלמד להפריד בין רעב פיזי לרעב רגשי, ומלמד את המוח להיות שליט על הגוף ועל רצונותיו.