5 עובדות על הידור מצווה. האחרונה תפתיע אתכם בגדול

כשיהודי מייפה ומייקר את המצוות, הוא מבטא בכך אהבה גדולה לבורא עולם, רצון לתת יותר מהמינימום, ולומר בלי מילים: זה א-לי ואנווהו. הנה 5 עובדות על הידור מצווה.

1. הידור מצווה הוא השתדלות לקיים מצוות באופן המהודר והנאה ביותר, מעבר לחובה המינימלית הנדרשת כדי לצאת ידי חובה.

2. על הפסוק "זה א-לי ואנווהו" (שמות טו, ב) מביא רש"י את דברי חז"ל: "התנאה לפניו במצוות, עשֵה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין".

חז"ל לומדים מהמילה "ואנווהו", שיש על האדם חובה להשתדל שקיום המצוות יהיה בצורה נאה דווקא. הם מביאים כדוגמה את מצוות סוכה, לולב, שופר, ציצית וספר תורה.

3. הפוסקים נחלקו האם החיוב הוא מדאורייתא או מדרבנן.

4. הרמב"ם כותב שבהידור מצווה אדם כופה את יצרו הרע: "הרוצה לזכות עצמו - יכוף יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו מן היפה, המשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו. הרי נאמר בתורה (בראשית ד, ד): 'וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ', והוא הדין בכל דבר שהוא לשם הא-ל הטוב שיהיה מן הנאה והטוב, אם בנה בית תפילה - יהיה נאה מבית ישיבתו, האכיל רעב - יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו, כסה ערום - יכסה מן היפה שבכסותו, הקדיש דבר - יקדיש מן היפה שבנכסיו. וכן הוא אומר (ויקרא ג, טז): 'כָּל חֵלֶב לַה' וגו'".

5. הרמב״ם מלמד שהידור מצווה אינו עניין אסתטי בלבד, אלא עבודה פנימית עמוקה של האדם מול עצמו. הנטייה הטבעית היא לחסוך, להסתפק במינימום, לשמור את היפה והמשובח לעצמנו, והידור מצווה בא בדיוק להפוך את הכיוון. כאשר אדם בוחר להביא לה’ את הטוב, היפה והמשובח ביותר, הוא כופה את יצרו הרע ומגלה שהקשר עם הקב״ה חשוב לו יותר מהנוחות ומהחיסכון. לכן אין מדובר רק בקרבן על המזבח, אלא בכל תחום של עבודת ה’: בית תפילה נאה יותר מהבית הפרטי, צדקה מן הטוב שבשולחן, וכיסוי העני מן הבגד היפה. זהו ביטוי מעשי לאמונה שהדברים הטובים ביותר שברשותנו שייכים בראש ובראשונה לה’, וכפי שנאמר: “כל חלב לה’” - המובחר, המשובח והיקר, הוא זה שראוי לעלות לפניו.

הנה כמה רעיונות לקיום מצוות בהידור:

• בחירת אתרוג ולולב מהודרים, לא רק כשרים בדיעבד.
• סוכה נאה - מסודרת, נקייה, עם קישוטים יפים.
• טלית ותפילין איכותיים ונאים, שמכבדים את התפילה.
• מזוזות הכתובות ביד סופר ירא שמים עם כתב נאה.
• נרות שבת ופמוטים יפים ומרשימים, המפארים את המצווה.
• גביע קידוש נאה לשבתות וחגים.
• בגדים מכובדים לתפילה ולשבת, לא מה שנשלף במקרה.
• שולחן שבת מפואר, עם כלים מרשימים לכבוד שבת.
• סעודות שבת מושקעות וטעימות במיוחד.
• בית כנסת נקי, מסודר ומטופח - כחלק מכבוד המקום.
• כיבוד אורחים בנדיבות ובמאור פנים, לא מתוך רצון לצאת ידי חובה בלבד.
• אמירת ברכות מתוך סידור נאה ולא מהזיכרון בחיפזון.
• כיסוי חלה יפה ומכובד, ולא מפית חד-פעמית.
• הכנת הבית לשבת בנחת ובשמחה, לא בלחץ וכעס.
• נטילת ידיים בספל נקי ויפה.
• ברכת המזון בנחת, מתוך סידור, ולא “על הדרך”.
• כיבוד אב ואם בלשון יפה, בטון רגוע ובסבלנות.
• אמירת סליחות או תהילים במקום מסודר ובכבוד
• הקשבה מלאה כשמישהו מבקש עזרה - בלי הסחות ועצות מיותרות.
• הגעה מוקדמת לתפילה, כדי לא להיכנס בריצה.