המסע אל ה-DNA: הפרויקט שחשף את הסדר המתמטי המדהים של החיים

במעבדה שטופת אורות פלורסנט עמד פרנסיס קולינס מול מסך מחשב, עיניו סורקות רצף של אותיות: A, T, C, G. זה היה הגנום האנושי, מפת החיים שחושפת את סודות הבריאה. כמנהיג פרויקט הגנום האנושי, פרויקט בינלאומי פורץ דרך שהושלם בשנת 2000, קולינס הוביל מהפכה שהקפיצה את הרפואה קדימה. בפרויקט פיענחו את הגנום האנושי. בטקס הסיום, לאחר נאום נשיא ארצות הברית, הוא הכריז: "זכינו להצצה ראשונה לספר 'הוראות ההפעלה' שלנו, שהיה ידוע עד כה רק לאלוקים". בטקסים כאלה אין זה רגיל להזכיר את שמו של אלוקים. המדע אוהב להציג את עצמו ככזה שמציג תמונת עולם שלמה המייתרת את אלוקים, כך שאין זה רגיל  לראות מדען בסדר גודל שכזה המזכיר את אלוקים. אך עבור קולינס, מאמין אדוק, ה-DNA לא היה רק קוד מדעי – הוא היה שפה אלוקית, עדות לחוכמה שטוותה את היקום. סיפורו מראה כיצד מדע ואמונה יכולים לצעוד יד ביד.

קולינס נולד ב-1950 בווירג'יניה, וגדל כאתאיסט שראה במדע את התשובה היחידה לשאלות החיים. כסטודנט מבריק לכימיה, הוא התלהב מהיכולת לתאר את היקום במשוואות. אך כרופא צעיר, מפגש עם חולה קשישה ששאלה אותו על אמונתו טלטל אותו. "אני לא באמת יודע", הודה, וההלם בעיניה דחף אותו לחקור. ספרו של ק.ס. לואיס, Mere Christianity, הציג לו את "החוק המוסרי" – קול המצפון שקיים בכל תרבות, המאתגר את האבולוציה האנוכית. מפל קפוא בהרי וירג'יניה, שראה בטיול, הפך לסמל של פלא הבריאה. כך האתאיסט הפך למאמין, שרואה במדע דרך להבין את היד הנסתרת של ה'.

פרויקט הגנום האנושי שהוביל קולינס שרטט את מפת הגנים שקובעים את זהותנו – ממראה ועד אופי. התגלית חשפה סדר מתמטי מדהים: קבועים פיזיקליים מדויקים שאפשרו את החיים. קולינס כתב ב-The Language of God: "היקום נשען על חוד התער של חוסר ההסתברות". עבורו, ה-DNA הוא כמו ספר קדוש, שבו כל אות היא חלק מחוכמה אלוקית. הוא ראה בגנום לא רק הישג מדעי, אלא גם השתקפות של תכנון תבוני. התגלית הזו חיזקה את אמונתו, והפכה אותו לדוגמה למדען שמוצא במחקריו עדות לפאר הבריאה.

קולינס דחה את הרעיון שמדע ואמונה סותרים זה את זה. בספרו הוא מתמודד עם אתאיסטים שמכחישים את קיום האל, ושוטח את התאוריה הייחודית שלו, שבה הוא מסביר כיצד האבולוציה רק מחזקת את הצורך בבורא, וכלל לא מציעה הסבר חילופי. בספרו הוא גם ציטט את הרמב"ם, שראה בחקר הטבע חובה דתית, וטען שהמדע מגלה את הסדר שטבוע בבריאה מראשית הימים.

סיפורו של קולינס מלמד שמדע ואמונה אינם אויבים, אלא שותפים. הוא מראה כיצד חקר ה-DNA יכול להוביל להתפעמות מגדולת ה'. כפי שכתב: "ספקנות היא חלק מאמונה; היא מאפשרת לנו לבחור בה". עבור קולינס, היקום הוא סימפוניה של חוקים מדויקים, והגנום הוא התווים שלה. המסר שלו לקוראים – מאמינים וחילונים כאחד – הוא להתבונן בפלאי הבריאה, לחקור את הסודות המדעיים, ולהישאר פתוחים לחוכמה האלוקית שמחברת ביניהם. בסופו של דבר, המדע של קולינס הוא דוגמא לא נדירה כלל וכלל של מדענים שמבחינתם אין שום סתירה בין אמונה בבורא עולם, לבין מדע ביקורתי וחסר פשרות, והמסקנה הנובעת מן המדע היא שאי אפשר להסביר את העולם ללא הקב''ה.