היפוגליקמיה: איך מונעים צניחה של רמות הסוכר בדם?

היפו – מתחת, גליק – גלוקוז (סוכר), המיה – דם.

היפוגליקמיה היא מצב שבו רמת הסוכר בדם נמוכה מ-70 מ"ג לדציליטר, והיא מצב שכיח אצל נוטלי תרופות ואינסולין. כשאוכלים יותר סוכר ממה שהגוף צריך, השרירים והכבד אוגרים את הסוכר העודף. כשרמת הסוכר מתחילה ליפול, הכבד משחרר גלוקוז לדם. אצל אנשים בריאים זהו תהליך שמעלה את רמת הסוכר, ואם זה לא קורה – נוצר מצב של היפוגליקמיה.

רמת סוכר נמוכה בצורה מסוכנת גורמת לרעד, רעב, עייפות, חרדה, סחרחורת, בלבול, פעימות לב מהירות או לא סדירות, כאבי ראש, קושי לדבר בברור ואפילו איבוד הכרה.

הסוכר הנמוך בדם גורם לגוף לשחרר הורמון אדרנלין, שגורם להזעה, לפעימות לב חזקות, לעקצוצים ולחרדה.

אם הסוכר ממשיך לרדת, המוח לא מקבל גלוקוז, ומפסיק לתפקד כמו שצריך. זה יגרום לראיה מטושטשת, קושי בריכוז, בלבול, דיבור לא ברור, נימול וערפול. המוח מורעב, אין לו סוכר, ועלולים להתפתח פרכוסים ועילפון.

סוכר נמוך בשינה יכול לגרום לבכי תוך כדי שינה, סיוטים, הזעה, עייפות ובלבול אחרי שמתעוררים.

מי מועד? אנשים עם סוכרת סוג 1; אנשים שנוטלים אינסולין או תרופות, אנשים מעל גיל 65; אנשים עם מחלות כליה או לב; וגם אנשים במצב של טרום סוכרת.

מצבים מועדים: ארוחות מאוחרות, פעילות גופנית מוגזמת בלי לצרוך מספיק פחמימות וצריכה מרובה של אלכוהול, במיוחד אצל חולי סכרת.

אכילה של מזונות עם אינדקס גליקמי נמוך תמנע תנודות חדות של סוכר בדם. מומלץ למעט בפחמימות ריקות ובמזון מתועש. גם מתח נפשי משפיע על תנודות של הסוכר, וכדאי לנסות להרגיע ולהרפות את הגוף. גם שתיית מים בכמות מספקת חשובה.

מומלץ לאכול סיבים תזונתיים – שנמצאים בכל דגן מלא, וגם בפירות וירקות. לא מומלץ ליטול סיבים בנפרד, כמו סובין, אלא חשוב שהסיבים יהיו כחלק מהשלם. לכן העדיפו שיבולת שועל שלמה על פני סובין שיבולת שועל. סיבים בנפרד יעכבו ספיגה של ויטמינים ומינרלים.

מאכלים נוספים שמסייעים לאיזון הסוכר הם חילבה, קינמון, שום - משולב עם ירקות, וגם קצח. מומלץ לטחון את הקצח או להשרות אותו בשמן, כדי למצות את הכוח שבו.