כוס יין בקידוש: מה מסתתר מאחורי אחוזי האלכוהול, ומה הכי בריא?

כל משקה אלכוהולי מכיל ריכוז שונה של אלכוהול. בירה מכילה לרוב בין 4% ל־6%, יין נע סביב 12%–14%, בעוד שמשקאות כמו וודקה, ויסקי ורום מכילים כ־40% ולעיתים אף יותר. ככל שאחוז האלכוהול גבוה יותר, כך גדל העומס על הכבד ועל מערכת העצבים.

אבל לא מדובר רק באחוז האלכוהול. גם כמות הקלוריות, תוספי הסוכר, וחומרים משמרים משחקים תפקיד ביין או בבירה שאנחנו שותים במהלך או אחרי הקידוש, או סתם בימי החול. בירה, למשל, נחשבת ל"עדינה", אך עשירה בקלוריות. פחית אחת מכילה מעל 150 קלוריות – וכשזה מצטבר לאורך זמן, זה מתבטא בעלייה בשומן הבטני ובסיכון למחלות לב.

יין אדום יבש, לעומת זאת, מקבל לעיתים קרדיט בריאותי בזכות נוגדי חמצון כמו רסברטרול, שקשור להפחתת דלקת ושיפור תפקוד כלי הדם. מחקרים מראים שצריכה מתונה – כוס אחת לנשים, שתיים לגברים – עשויה לשפר את רמות הכולסטרול. אך כל חריגה מהכמות הזאת מבטלת את היתרונות.

משקאות מזוקקים כמו וודקה נחשבים נקיים יחסית מבחינת רכיבים מזיקים, אך הם עתירי אלכוהול ופוגעים בכבד. וויסקי, רום כהה או ברנדי (כשרים כמובן וצריך לשים לב שהם כוללים כשרות מסוימת) עשירים בתרכובות שמחמירות תסמיני חמרמורת ומגבירות את הדלקת בגוף. הקוקטיילים המתוקים – כמו מרגריטה או פינה קולדה, הם המזיקים ביותר. מעבר לאלכוהול, הם מכילים כמויות אדירות של סוכר, ממתיקים מלאכותיים ותוספים – פצצת קלוריות שמעמיסה על הכבד והלבלב.

המסר ברור: כל אלכוהול אינו בריא אם לא שותים אותו במינון נמוך. השאלה היא הכמות. עדיף להימנע משתייה מופרזת, לבחור במשקאות דלים בסוכר ולקחת אחריות על מה שנכנס לגוף. אין משקה שהוא באמת "בריא" – אבל יש בחירות נבונות יותר. מובן שצריך להקפיד על כללי הכשרות ויש לוודא קודם מה רמת הכשרות של המשקאות.