אור החיים הקדוש: חיזוק קצר בעבודת ה' מתוך פרשת קרח

"וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ט"ז, כ"ה).

מדוע הדגיש הכתוב "ויקם משה", ולא רק "וילך"?

מסביר אור החיים הקדוש:

ויקם משה - זו לא קימה גשמית בלבד, אלא קימה רוחנית. נוספו לו כבוד ורוממות. משה רבינו התרומם למעלה נעלה דווקא בכך שהשפיל עצמו. כיצד?

דתן ואבירם היו רשעים שחרפוהו ובזוהו, ולא רצו לבוא אליו למרות שקרא להם. אך משה עשה דבר מופלא - הוא הלך אליהם, וכאן נגלית ענוותו העצומה שהוסיפה לו כבוד.

"ויקם משה וילך וגו'. צריך לדעת טעם אומרו ויקם, ואם להודיע שהיה יושב מה יצא לנו מהודעה זו, אכן ירצה על דרך אומרו (משלי, טז) לפני שבר גאון ולפני כבוד ענוה, ואמרו ז"ל (שמו"ר פמ"ה) השפלתי הגבהתי".

משה, שהיה עניו מכל האדם, הראה לנו שהגדולה האמיתית טמונה בענווה. דווקא כשהוא הוריד מכבודו והלך לרשעים, אז התגלתה גדולתו העצומה בפני כל העם.

זהו כוחה של הענווה - היא מעלה את האדם למדרגות הכי גבוהות.

"והוא מאמר הכתוב ויקם משה קימה היתה לו במה שהלך לדתן ולאבירם האנשים הרשעים אשר חרפוהו ולא רצו לבא אצלו והשפיל עצמו הוא והלך אצלם, עליהם נאמר לפני שבר גאון, ועל משה ולפני כבוד ענוה".

הרב יגאל כהן בשיעור מחזק על מידת הענווה. צפו