מחקרים מצאו: למה לא טוב "היות האדם לבדו?"

בעשורים האחרונים, הבדידות מזוהה כבעיה בריאותית, עם השפעות על מצבים כמו דיכאון, חרדה ואף מחלות לב ושבץ. לפי אתר הבריאות העולמי WebMD, מדובר בתחושה של נתק חברתי, גם אם אדם מוקף באנשים.

באתר מנו כמה גורמים לבדידות:

1. מצבים נפשיים – אנשים הסובלים מדיכאון או חרדה נוטים להימנע ממפגשים חברתיים, מה שמחריף את תחושת הבדידות.

2. מצבי חיים – גיל מבוגר, פרישה, אובדן קרובים או מגורים לבד – כל אלו תורמים לבידוד חברתי .

3. גורמים סביבתיים – חוסר מרחבים חברתיים וקהילתיים מעודדי מפגש, כמו פארקים ושכונות תומכות - מחזקים את תחושת הבדידות.

אז מהן ההשלכות הבריאותיות? לפי המחקרים, בדידות כרונית מעלה סיכון למחלות לב ושבץ, עם עליה של 29–32% בסיכון, לדמנציה (במיוחד בקרב קשישים), לפגיעה במערכת החיסון, עליה בתהליכים דלקתיים ותפקוד ירוד של התא החיסוני. כמו כן, עלול להיגרם מצב של בריאות נפשית ירודה, עם סיכון גבוה יותר לדכאון, חרדה ושיבושים פסיכיאטריים.

כיצד להתמודד? הנה כמה פתרונות שהעלו במחקר:

שיפור יחסים קיימים – השקעה בקשרים משמעותיים עוזרת למנוע בדידות. בנוסף, פעילות בקהילה – הצטרפות למועדונים והתנדבות מאפשרת תחושת שייכות ונוכחות חברתית. דבר נוסף שיכול לעזור הוא חשיפה לטבע – מחקרים מראים כי בילוי של שעה או שתיים בטבע מדי שבוע מפחית תחושות בדידות בצורה משמעותית.