10 הרגלים שמזינים חרדה

חרדה לא תמיד מלווה בתסמינים ברורים של פאניקה. לפעמים היא מסתתרת מאחורי תחושת חוסר שקט, דפיקות לב קלות, מחשבות בלתי פוסקות או צורך "לעשות משהו מהר".
וכשאנחנו לחוצים, אנחנו מנסים לעזור לעצמנו. אבל לעיתים, בלי לשים לב, אנחנו בוחרים בהרגלים שמקלים רגעית, אבל מחמירים את התחושה בטווח הארוך.

הנה 10 דוגמאות להרגלים שמזינים חרדה, גם אם נדמה לכם שהם מרגיעים:

1. שתייה מופרזת של קפה

כוס קפה אחת יכולה לעורר ולעזור להתרכז, אבל כשזה הופך להרגל קבוע בכל רגע של עייפות או מתח, הקפאין עלול להאיץ את הדופק ולשבש את המערכת העצבית. התוצאה: הגוף נכנס לכוננות, גם כשאין סיבה אמיתית.

2.  גלילה אינסופית בטלפון

כשרוצים לברוח לרגע מהעומס, רבים מאיתנו שולפים את הטלפון. אבל הדופמין שמופרש בגלילה מהירה של תוכן, וההשוואה הבלתי פוסקת לאחרים רק מחזקים את תחושת החוסר והשחיקה.

3. קניות כפיצוי רגשי

"אני פשוט צריכה להתפנק על משהו קטן..." אבל הפינוק הזמני הופך לעוד עומס רגשי וכלכלי, ובמקום הקלה, מגיעים רגשות אשם או ריקנות.

4. דחיינות "לטובת שקט"

לעיתים נדמה לנו שלדחות משהו מלחיץ כמו שיחה, מילוי טופס או קבלת החלטה, ייתן לנו אוויר לנשימה. אבל בפועל, החרדה נשארת ברקע ומקבלת כוח. מה שאנחנו דוחים מתחיל לשלוט בנו.

5. הדחקה רגשית

כמה פעמים אמרתם לעצמכם "לא בא לי להתעסק בזה עכשיו"? הבעיה היא שמה שלא מטפלים בו הולך ומצטבר. רגשות שלא נתתם להם ביטוי מתורגמים בגוף לחוסר שקט, כאבים או תחושת סטרס בלתי מוסברת.

6. חיפוש תמידי של פתרונות מיידיים

חלק מהחרדה הוא תחושת חוסר שליטה. ולכן יש נטייה לרצות מיד תשובות, פתרונות, או "לסדר את העניינים". אבל החיים לא תמיד מגיבים לקצב הלחוץ שלנו, והפער הזה מגביר את החרדה.

7. שיחות שמזינות פחד

לפעמים נדמה לנו שדיבור על הפחד עוזר לנו לשחרר, אבל שיחות עם אנשים שמגבירים את החשש, מוסיפים תרחישים שליליים או מזינים את הפחד, רק מחזקים את תחושת הסטרס.

8. צריכת סוכר מוגזמת

כשאנחנו במתח, אנחנו נמשכים באופן טבעי למתוקים. אבל עלייה מהירה בסוכר גוררת ירידה חדה אחריה, מה שמוביל לתחושת עייפות, עצבנות וחוסר יציבות נפשית.

9. עומס של משימות בלי סדר עדיפויות

חרדה אוהבת בלגן. כשהכול דחוף וחשוב באותה מידה, אז בעצם שום דבר לא חשוב. תחושת "אני לא יודע מאיפה להתחיל" רק מחמירה את התחושה שאנחנו מאבדים שליטה.

10. שתיקה מול הקרובים לנו

התחושה ש"אף אחד לא יבין אותי" או "לא נעים להכביד" משאירה אתכם לבד עם החרדה. בפועל, שיחה נכונה עם הבן אדם הנכון דווקא מורידה עומס רגשי באופן דרמטי.

שורה תחתונה

רובנו לא עושים טעויות, אנחנו פשוט מנסים להרגיש יותר טוב, בכלים שיש לנו. אבל לפעמים, כדי להירגע באמת, צריך לעצור רגע ולשאול: האם מה שאני עושה עכשיו עוזר לי או רק מגביר את התחושה? הצעד הראשון לריפוי הוא מודעות, השני – חמלה.