הזמין מדענים לארוחת צהרים בתנאי אחד - ואף אחד לא הגיע

הכימאי ג'יימס טור הביע בהזדמנויות שונות ביקורת על תורת האבולוציה, אך הנושא לא היה מרכזי בחייו. הוא התמקד בעבודה שלו: ייצור של ננו טכנולוגיה בהשראת התא האנושי. הישגיו גדולים ומפורסמים, ולא היה חסר לו דבר.

עם הזמן, הוא גילה שכל אמירה אגבית שלו כי "הדברים האלו לא יכלו להיווצר מעצמם", מביאה ביקורת ארסית מצד עמיתיו, ואז החליט שלא לשתוק יותר. "בהתחלה אמרתי את זה בשקט, והותקפתי. מאז הבנתי שאם אתה אומר דברים בשקט – הם באמת באים לתקוף אותך, אבל אם תצהיר על כך בקול רם, הם יחששו יותר לתקוף". הוא החליט לצאת להתקפה, כשמאחוריו הרקורד המדעי המכובד שלו.

אנשים מסביבו תהו איפה הבעיה שלו, ואז הוא פרסם באתר האינטרנט שלו הזמנה לארוחת צהרים לכל כימאי שיסביר לו כיצד עובדת תורת האבולוציה של דרווין. אף אחד לא נענה להזמנה. לאכול איתו צהרים זה כבוד גדול, אבל זה דורש משהו שאף אחד איננו יכול לתת, הסבר ממשי ואמיתי לאבולוציה.

ואז הוא התחיל לקבל הודעות על עצירת קידום. אגודות שונות בקהילה המדעית לא ירצו אותו יותר, לא יזמינו אותו להרצות. זה לא גרם לו להתקפל, אלא להיפך, כפי שהוא מספר בריאיון לרקפת תבור, אפוק: "בעקבות זה התחלתי לתת הרצאות בנושא, ויצאתי עם זה בגלוי. חשבתי שאם הם מונעים מאנשים להצטרף לאגודות המדעיות בהתבסס על חוסר ההבנה שלהם של האבולוציה הדרוויניסטית, אז אני אומר: 'בסדר, אם זה מה שהם עושים, אני אתחיל ללמד ולהרצות על כך שאני באמת לא מבין'.

"ציפיתי שכאשר אתן הרצאה באוניברסיטאות האלו מישהו יתייצב ויתקן אותי. אבל לא שמעתי שום מילה שבאה לאתגר אותי. אפילו לא מילה. שעה שלמה של שאלות ותשובות. איך יתכן שאף אחד מסגל הפקולטה לא נעמד ואתגר אותי?".

וכך הוא גילה כי לא מדובר בשאלות, או במשהו שניתן לפתור. מדובר בבעיות בלתי פתירות, שמלומדים יודעים שאכן כך הן, ואף על פי כן, ממשיכים להחזיק בדוגמא השגויה. ולא פחות חמור: נלחמים בכל מי שמעלה שאלות בכל דרך אפשרית: עצירת קידום, פיטורין, חרמות.

לשאלת המראיינת אם הוא לבד בצריח, והאם ישנם עוד מדענים המעזים לתמוך בעמדתו בגלוי, הוא משיב שאכן לא רבים מעזים לעשות זאת. הפרנסה, המעמד, חשובים לכולם. אבל הוא כן סיפק רשימה צנועה של מדענים שהאמת חשובה להם יותר מהתנאים הפיזיים. אחד מהם הוא ג'ון כ׳ וולטון, פרופ' לכימיה מאוניברסיטת סנט אנדרוז שבבריטניה, שמתמקד במחקרו בתחומים של כימיה אורגנית ורדיקלים חופשיים. הוא הספיק לפרסם עד היום שלושה ספרים ומעל 290 מאמרים.

על התיאוריות להיווצרות החיים כביכול מעצמם, אומר וולטון: "אני לא חושב שיכול להיות דבר כזה, כי הבעיות בפני כימיה כזו של מקור החיים הן גדולות כל כך, שזה פשוט לא יכול לקרות".

כדי להסביר את הקושי הזה, הוא פונה לחישובי הסתברות. "בין אם נחשוב שהחיים התחילו מחלבונים או ממולקולות די-אן-אי או משילוב כלשהו של השניים, הבעיה היא שמספר הקומבינציות האפשריות בהרכבת המולקולות האלו הוא כה עצום שאפילו במשך מיליארדי שנים אין סיכוי שזה יצליח".

בהרצאה שהעביר ב-2013 הוא מתאר את היווצרות החלבון מאבני הבניין שלו – חומצות אמינו, ומדגים עד כמה נמוכה ההסתברות שיצליח להיווצר הרצף הנכון של חומצות האמינו, רצף שייצור בדיוק את החלבון החדש שיתקפל בדיוק לצורה הנכונה. "כפי שאני רואה את זה", הוא אומר, "מבחינה כימית וקומבינטורית, יש כאן בעיות בלתי פתירות. עד היום כבר הציעו די הרבה תרחישים שמסבירים את היווצרות החיים. אני חושב שיש עשרים או שלושים, אבל אף אחד מהם לא מטפל בבעיות האלה".