מכירת יוסף: כמה שווה עבד במצרים? לא תאמינו

השבטים מוכרים את יוסף למצרים בעבור עשרים כסף.

כל הסיפור של עם ישראל במצרים, התחיל בשביל תאוות בצע של כמה מצרים. הם קנו עבד בעשרים כסף, ובדיעבד התברר שעבד זה היה יוסף, שהתגלגל למצרים ונעשה משנה למלך, וההמשך ידוע.

נשאלת השאלה, האם הם השיגו את יוסף במבצע?

שכן בתורה, בפרשת משפטים, נקבע ששור הנוגח את עבדו של אדם, משלם שלושים כסף.

לא מדובר בשלושים ש"ח, אלא בהמון כסף. מה המחיר האמיתי, אנחנו רוצים לדעת.

מי שחקר את הנושא הוא האגיפטולוג (חוקר מצרים) קנת קיטשן. מה שהוא גילה היה מעניין מאד: חלו שינויים במחירי העבדים בין התקופות.

בתקופת האבות, שבה התרחשה מכירת יוסף, אנחנו קוראים בחוקי חמורבי שמלך אז בבבל, ובתעודות משפטיות מהעיר הבבלית מארי, כי מחירו של העבד הוא "עשרים כסף", כך שאורחת הסוחרים שלקחה את יוסף עשתה עסקה טובה במחיר הוגן.

כעבור שלש מאות שנים, השתנו פני השוק. בזמן האבות היו הרבה שבטים נודדים, ולכן גם היו יותר  עבדים מצויים, אם מפני היריבויות בין הנוודים (כמו למשל אחי יוסף שמכרו אותו לעבד), או כיוון שהיו זמינים שבטים זרים. בתקופת הברזל, אנשים עברו ליישובי קבע, ולכן היה קשה יותר להשיג עבד. מחיר העבד טיפס לשלושים כסף, שזו עליה משמעותית מאד במושגים של עולם נטול אינפלציה או הדפסת כסף.

מכאן ואילך, מחירו של העבד רק הלך ועלה. נראה שהעולם התקדם, ופחות אנשים מכרו את עצמם או את הילדים שלהם בזול. עד התקופה הפרסית, שבה נבנה בית המקדש השני, הגיע מחירו של עבד למאה ועשרים שקלי כסף. רק בתקופה הרומית, עקב מנהגם של הרומאים למכור לעבדים תושבים של ערים שלמות, ירד שוב מחירו של העבד.

כך מוכיח  פרופ' קישטן את האותנטיות והקדמות התיאור בתורה של מחיר העבד.