נכון, את מכילה – אבל את הדבר הלא נכון

"אני אומרת לך שאני קורסת, נמאס לי כבר להרגיש שכל הנטל עלי ואין לי עזרה", התלוננה אורטל.

"אבל יש לך את צחי, הוא לא עוזר?", שאלתי .

"הוא מגיע מהלימודים עייף, אז אני מרחמת עליו ונותנת לו ללכת לישון. גם יש לו אח עם מוגבלות שהוא הולך לבקר אותו ולטפל בו, ובכוחות האחרונים שעוד נותרו לו הוא מתנדב עם קבוצת חברים בעמותת עזר מציון. אין לי מה להגיד, בנאדם זהב, ובאמת הלוואי שיכולתי לשמוח מזה, באמת. אני מכילה אותו כמו שאמא שלי לימדה אותי, ותומכת ומטפלת בילדים ובבית בכל מה שצריך. אני עושה הכל על מנת להיות אישה טובה, אבל מתחיל להישבר לי מזה כבר, אני מפורקת", החלה לדמוע אורטל.

"ומה קורה כשאת מבקשת ממנו שלא ילך לאחיו או להתנדבות שלו, כי את זקוקה לו בבית?", שאלתי.

"אז הוא בא אלי בכל מיני טענות כמו: איך את לא מתביישת? זה האח היחידי שלי, איפה היראת שמים שלך? אהבת ישראל? זה גורם לי להרגיש שאני אגואיסטית שחושבת רק על עצמי, ואז אני פשוט מוותרת על זה, ומבינה שאין לי ברירה. זה גם גורם לי להרגיש שאין לי הכוחות שלו, ושהוא צודק".

"אורטל, את באמת צריכה להכיל. יש לך תפקיד חשוב מאוד בקשר הזוגי, להביא את מבנה ההכלה הבסיסי של הקשר", הגבתי.

"אני מכילה, אבל אני מרגישה שאני לא יכולה יותר", התחילה לבכות.

"נכון, את מכילה, אבל את הדבר הלא נכון", עניתי לה.

"למה הכוונה? אז איך אני צריכה להכיל?", שאלה.

"לפני שאני מתחילה את ההסבר, חשוב שתביני שכל תנועות הנפש שעליהן אני מדברת קיימות גם אצל גברים וגם אצל נשים. לשניהם יש צד נקבי וצד זכרי, אבל אני מתייחסת לתנועה המרכזית היסודית שכל אחד צריך להביא לקשר.

"דבר נוסף וחשוב מאוד: אני לא שמעתי את הצד של צחי, על כן התמונה שלי חלקית מאוד. יכול להיות שצחי מרגיש שהוא עוזר לך מאוד בבית, ואת מרגישה אחרת, אבל זה לא משנה את האופן שבו יכולת ההכלה שלך בקשר צריכה לבוא לידי ביטוי באופן בסיסי.

"ההכלה שאת מכילה את צחי, היא הכלה מהמקום האינדיבידואלי שמנותק מההקשר הזוגי, וזו הכלה שיוצרת נזק עצום לזוגיות, כי זה מוציא את צחי מחוץ למבנה הנכון והבריא של הקשר.

"להכלה יש שורש קדום בזוגיות שאמור לבנות ולייצר אותה בצורה מתוקנת. על פי תורת הקבלה והחסידות, הצד הזכרי בעץ הספירות הוא צד ימין, שכולל בתוכו את ספירת החסד ומשתלשלת ממנה ספירת הנצח. הצד הנקבי בעץ הספירות הוא צד שמאל, שכולל בתוכו את ספירת הגבורה ומשתלשלת ממנה ספירת ההוד.

"ספירת החסד של האיש היא בעצם כוח ההשפעה שהוא מביא אל הקשר, וזה כל הדלק והאנרגיה של הקשר. ספירת הגבורה של האישה היא לייצר גבולות ותבניות לכוחות שהוא מביא, על מנת שיהיו מתועלים נכון ויזינו בצורה תקינה את הקשר הזוגי ואת בניית הבית החדש.

"ספירת הנצח שמשתלשלת מספירת החסד של האיש, הפנימיות שלה היא ביטחון. כאשר החסדים והגבורות עובדים נכון בזוגיות, אז ממילא, בלי שהאיש אפילו מרגיש ומודע לזה, הביטחון יבוא מעצמו, והוא ירגיש איך החסדים שלו בונים את המשפחה ואת הזוגיות. וכשהיא מרגישה את הביטחון ואת האמון שהוא נותן לה, אז יהיה לה הוד".

"אבל איפה העניין ההכלה?", שאלה אורטל בקוצר רוח.

"ספירת ההוד שמשתלשת מצד הגבורה, שזה הצד הנקבי, בעצם נושאת בתוכה את יכולת ההכלה, והיא מעין ביטחון סביל. כמו שאמרתי קודם, הגבורות אלו הגבולות, הכלים, התבניות של הקשר, לשם האיש צריך ליצוק את הכוחות שלו".

"רגע, אז מה הגבורות שאני צריכה להביא לקשר?", שאלה.

"לדוגמא: את צריכה שצחי יהיה בבית בשעות הערב, שילך פחות לאחיו ויעזור עם הילדים, שיפסיק לתקופה הקרובה את ההתנדבות שלו בעזר מציון ועוד כל מיני כיוונים לא נכונים שצחי משקיע בהם, ופוגעים בקשר הזוגי שלכם ובבית", הסברתי.

"הבנתי. אז איפה ההכלה פה? אני מבינה שאני בכלל מכילה את ההפך ממה שאני צריכה להכיל", אורטל התבלבלה.

"נכון. זה באמת מבלבל מאוד, כי את צריכה בעצם להבין את תנועת ההכלה הראשית שלך בקשר הזוגי, שהיא קודם כל להצליח להכיל את הגבורות שלך, את כל ניווט הכוחות שאת צריכה שצחי ינתב אליך ולבית.

"יכולת ההכלה של הגבורה היא היכולת לעמוד בפני טלטלות, מניפולציות, ערעור ביטחון עצמי ועוד, ולהתעקש על הצרכים שלך בתוקף. יכולת ההכלה הזו, היא בעצם עיבוי של החומות של הגבולות שאת מייצרת עבור הכוחות של צחי על מנת שלא יתמוטטו.

"אם הגדר תהיה תקועה חזק בקרקע, עשויה בטון וגבוהה מאוד, אז שום דבר לא יערער את המבנה הנכון של הקשר הזוגי, והאיש ידע בדיוק לאן להפנות את כוחותיו.

"אורטל, זה טוב שאת נשברת, זה לא רע, כי זה מה שמאפשר לחושים הנשיים המדויקים שלך לשמוע את קול השכינה ולגלות שהחסד שאת מקבלת הוא לא אמיתי, וזו תהיה תרומה רבה לצחי למצוא את הכיוון הנכון שלו".

"ואיך זה אמור להיות בשטח?".

"את אמורה להתעקש על זה שצחי יהיה בבית בתקופה הזו שקשה לך, ולהבין חזק מאוד שזה הדבר הנכון גם לקשר שלכם וגם לבית. ההבנה הזו, שזה הדבר הנכון גם עבורו, גם עבורך וגם עבור הבית, צריכה להגיע מתוך הבנה שלא צחי והעניינים שלו במרכז, לא הביטחון העצמי המעורער שלך במרכז, אלא הקשר והבית הם המרכז, והם השליחות הראשית שלכם בחיים. לא יכול להיות שצחי ימקד את הכוחות שלו במקום אחר כשאת כולך קורסת.  

"כשאת מתחילה להתערער וחושבת על עצמך שאולי את אישה אגואיסטית, שאת לא מקריבה מספיק, שצחי עייף, מסכן וקשה לו, וככה מוותרת על הכוחות שלו, מה שקורה באותו הרגע זה שאת במו ידיך ממוטטת את החומות של הגבורות שאת צריכה להביא לקשר. את פשוט הורסת את התבנית שלשם הוא צריך ליצוק את הכוחות שלו, ואז הקשר מאבד צורה, אין מבנה אמיתי ותקין לזוגיות שלכם, וכל הכוחות של שניכם מתבזבזים.

"הגבורות, הדינים שהיית אמורה להביא בצורה מתוקנת לקשר, נשארים אצלך בתוכך, כי לא הצלחת באמת להביא ולהנכיח אותם בקשר, ומה שקורה זה שאת מתמלאת בכעסים על עצמך ועל צחי.

"האופן שבו את מכילה את צחי בלי חיבור נכון לקשר הזוגי, מונע מצחי להוציא את הגבריות שלו, שהוא צריך להוציא אליך, ואז נוצר לך עוד ילד בבית במקום גבר".

"אבל איך אני אדע?", שאלה בבלבול.

"כשאת נשברת, מתעורר החוש לזהות מהם החסדים הנכונים – ומה לא – שצחי מביא לקשר. אז את הופכת להיות כלי לשמוע את השכינה ולהיות מחוברת למקום הנכון והאמיתי, וזה יעזור לך לעמוד בתוקף עם הגבורות שיכוונו את צחי להשקיע את כל הכוחות שלו במקום הנכון, וככה גם באמת תכילי את צחי בתוך הקשר הזוגי".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן