הלימוד היומי: מתי עושים עירוב תבשילין, ומה שכרו של הלומד בליל שבועות? (יום רביעי, ד’ בסיון)

אתמול ספרנו 48 יום, שהם שישה שבועות ושישה ימים לעומר

הציטוט היומי

"ומכיוון שדוד המלך ע"ה נפטר ביום חג השבועות נוהגים לקרוא ביום זה את כל ספר התהילים שדוד המלך ע"ה חיברו".

(החיד"א בספרו 'ברכי יוסף', או"ח סימן תצ"ד)

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

מהו עירוב תבשילין?

כשחל יום טוב סמוך לשבת, אסרו חכמים להכין או לבשל ביום טוב בשביל שבת, מפני שנראה כמזלזל בקדושת יום טוב. לכן תקנו חז"ל לעשות 'עירוב תבשילין', אשר בזה מראה שהתחיל את הכנותיו לשבת מלפני יום טוב, וכשמבשל ביום טוב, הוא רק כמשלים ומסיים את הכנותיו. על ידי מעשה זה, מותר יהיה לו לבשל מיום טוב לשבת. על כן, כשחל החג ביום שישי, ורוצה לבשל ביום טוב לכבוד שבת, יניח עירוב תבשילין.

הפטורים מעירוב תבשילין

כיוון שעיקר המטרה בעירוב תבשילין כדי שנוכל לאפות ולבשל מיום טוב לשבת, על כן מי שבישל את כל התבשילים של שבת לפני יום טוב, ורק מניח אותם ביום טוב על הפלאטה כדי שיתחממו לשבת, אינו צריך להניח עירוב תבשילין בשביל הדלקת נרות שמדליק לכבוד שבת, ואם רוצה, יניח בלי ברכה, שספק ברכות להקל.

יניח את העירוב ביום חמישי ערב יום טוב, ואפשר להניחו כבר מליל חמישי [רביעי בלילה], עד שקיעת החמה של יום חמישי. אם שכח, יניח בבין השמשות בברכה.

חיזוק לנשמה

הרב ירון אשכנזי - סגולת הלימוד בליל חג השבועות