מחקר חדש בדק: מה עדיף – להפחית קלוריות בארוחה או לשרוף אותן בפעילות גופנית? אלו הממצאים

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הבריטי לרפואת ספורט בדק מה עדיף – לאכול פחות או להתאמן יותר. במהלך המחקר נותחו 40 מחקרים קודמים שהשוו השפעות של דיאטה ופעילות גופנית על ירידה במשקל, היקף המותניים וריכוז השומן הבטני.

תוצאות המחקר הצביעו על כך ששתי הדרכים יעילות לאורך זמן בהפחתת המשקל, ושתיהן גרמו לירידה בהיקף המותנים בכ-4 ס"מ בממוצע. על השאלה מהי הדרך המועדפת להורדת מסת השומן הבטני, הממצאים הצביעו על כך שליצירת גירעון קלורי באמצעות דיאטה קיצונית של 6,000 קלוריות בשבוע הייתה השפעה זהה כמו של דיאטה מאוזנת שגרמה לגירעון קלורי של 2,000 קלוריות בשבוע. לעומת זאת, כשהגירעון הושג באמצעות פעילות גופנית, לכמות הקלוריות שנשרפו בפעילות כן הייתה חשיבות: השגת גירעון קלורי שבועי של 3,000 קלוריות גרמה לירידה במסת השומן הבטני פי 3 יותר מגירעון קלורי של 1,000 קלוריות.

מן המחקר עלה בבירור כי הפעילות הגופנית עדיפה בהרבה מאשר דילוג על ארוחה. הממצאים הצביעו על כך שהגברת הפעילות הגופנית גורמת בטווח הקצר להגדלת הגירעון הקלורי, ובהמשך לירידה ישירה של פי 3 במסת השומן בבטן ולשיפור המצב הבריאותי. זאת, בניגוד להגבלה תזונתית שאינה גורמת לשריפת שומן מוגברת.

חשוב להבין כי במהלך הפעילות הגופנית מתרחשים בגוף מספר תהליכים פיזיולוגיים. במהלך פעילות אירובית, לדוגמה, מופרשים הורמוני מאמץ כמו אדרנלין. בתאי השומן הבטני יש קולטנים שנקשרים לאנדרנלין, מה שגורם להגברת ניצול רקמת השומן לצורך יצירת אנרגיה הדרושה למאמץ. בנוסף, במהלך הפעילות הגופנית השרירים מתכווצים, ומפרישים חומרים דמויי הורמונים לזרם הדם, ואלו מזרזים את פירוק השומן הבטני לצורכי הפקת אנרגיה הדרושה למאמץ. לתהליכים פיזיולוגיים אלו השפעה בריאותית משמעותית, הרבה יותר מאשר ירידה במשקל בלבד.