על ביטחון – בעצמי: מנין נולד בטחון עצמי אמיתי?

מנין נולד בטחון עצמי אמיתי?

בטח לא מביטחון בעצמי.

יש המשלים עצמם כי ככל שיחזקו את עצמם בעצמם, וינכסו לעצמם הרבה אירועי הצלחה, הם ירגישו בעלי בטחון עצמי.

אבל האמת היא שאליה וקוץ בה, כי באותה העת שאנכס לעצמי אירועי הצלחה - אאלץ להסכים להודות בכך שגם אי ההצלחה קשורה בי, ואז תיפול רוחי.

יתר על כן – גם כאשר אני סומך רק על עצמי, על יכולותי הקוגניטיביות והפיזיות, באופן תת הכרתי אני מצוי בתחושה של חרדה, של חשש מהבאות, וחי בספק אם באמת אצליח להתמודד מול הסיטואציה הבאה המשחרת לפתחי.

אני מייצר לי אינספור תרחישים עתידיים ומנסה לחיות בשליטה מתמדת, אבל בתוך תוכי ברור לי כי יהיו תרחישים אותם לא צפיתי, ויהיו אירועים אליהם לא יהיה לי פתרון, ובאמתחתי אני נושא כמה כאלה.

והאמת, שהאמת לא חבויה כל כך, וביטחון עצמי כזה הוא זיוף נורא.

מי שסומך על עצמו - חותך את הענף עליו הוא יושב. כי בתוך תוכו, עמוק בתודעתו ברור לו כי כוחו מוגבל, ובעת כישלון – קמה אפסיותו לתחייה מחודשת, ויוצרת בו תחושת כישלון נחרצת.

רק מי שהבין שגם יכולותיו אינן שלו, אלא מתנת הבורא, יכול לזכות לחיות בביטחון מלא.

רק מי שמבין שאת ה"אני" האגואיסטי עליו להחליף ב"הנני" הכנוע והמתבטל אל מול רצון הא-ל, רק הוא יכול להכיל את עצמו גם בעת שהדברים לא צלחו לו.

ביטחון עצמי מאפשר לי להיות בטוח במי שאני, כי אני כפוף למי שאמר לעולם ויהי.

ענבל אלחייאני, M.A, היא מטפלת מוסמכת ב-NLP, מיינדפולנס ודמיון מודרך, כותבת ומרצה בתחום.