שיר שכתבתי מתוך החושך הזה

נשמה שלי / ניסי גולדרייך 

סוף סוף אנחנו יחד לבד בבית,
ועכשיו אנחנו הולכים את כל הדרך הזו ביחד. 
תמיד חלמתי לראות איך הפרחים נפתחים פתאום,
אז הנה אתה פה לידי בני
אני עכשיו רואה כמה אתה יפה גדל לי. 

סוף סוף אין לאן למהר, 
אז עכשיו בואי ונשב יחד. 
תמיד חלמתי רק איתך לדבר, 
לא שמתי לב כמה השתנית 
כי בכל הזמן הזה שמתי אותך על השתק.

ועכשיו כשהרחוב חשוך, 
אני לא מצליח לראות את הפריחה. 
אבל השקט הזה עושה לי רעש בלב, 
לא האמנתי באמת שיש מישהו שם. 

את אור החיים שלי, 
את האור שמאיר את כל העולם. 
נכון שיש חושך בחוץ וריח של מוות באוויר, 
אבל כאן בתוך כל הבדידות 
גיליתי את האור שכל יום אותי מעיר. 

אבא, אבא שלי 
אני יודע שאתה כאן תמיד רואה אותי, 
ואת כל העולם ואיך שהפרחים נפתחים.
אבל עכשיו החושך נלחם בנו חזק
וכולנו מתפללים,
שתאיר לנו את העולם באורך 
לנצח נצחים!