מבחן האמונה: התמודדות אמהות בגידול הילדים הקטנים

כְּלָל פָּשׁוּט וּמֻסְכָּם: דָּבָר יָקָר- עוֹלֶה בְּיֹקֶר.

וּמַה יֵּשׁ יוֹתֵר יָקָר לָאָדָם מִלִּרְאוֹת הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּחַיָּיו שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ- וְהוּא בֵּן וּבַת הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ ה', מְחֻנָּכִים בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּלַפֵּי הוֹרֵיהֶם וּכְלַפֵּי כָּל אָדָם? מַה יֵּשׁ יוֹתֵר אֹשֶׁר לָאָדָם, כְּשֶׁפּוֹגֵשׁ אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ, אֵיזֶה בֵּן יֵשׁ לְךָ, מַתְמִיד, יְרֵא שָׁמַיִם, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ! הֲיֵשׁ עֶרֶךְ הַשָּׁוֶה לָזֶה?!

עוֹמְדִים אַתֶּם לְגַדֵּל דּוֹר הַמַּמְשִׁיךְ אֶת תִּפְאֶרֶת עַם יִשְׂרָאֵל. אָמְנָם נָכוֹן, לֹא תָּמִיד הַתּוֹצָאוֹת הֵן כְּמוֹ הַתִּקְווֹת, אוּלָם כָּעֵת, כְּשֶׁהַבָּנִים קְטַנִּים, וַדַּאי זוֹהִי תִּקְוַתְכֶם. וְאָדָם מַשְׁקִיעַ בְּעֵסֶק, אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ בָּטוּחַ בְּוַדַּאי בְּתוֹצְאוֹתָיו, אֶלָּא מַשְׁקִיעַ, וְשָׁוֶה לוֹ לְהַשְׁקִיעַ, עַל הַקִּוּוּי וְהַסִּכּוּי שֶׁבְּעֶזְרַת ה' יִתָּכֵן וְיַגִּיעַ.

וְעוֹד, מַה לָּנוּ לַחְשֹׁב עַל סוֹף עֲתִידוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יֶלֶד? נִרְאֶה יוֹם יוֹם אֶת הָרֶוַח הַיּוֹמִי; אוֹתוֹ בֵּן הוֹלֵךְ לְתַלְמוּד תּוֹרָה לִלְמֹד, וַהֲלֹא אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. לֹא מִשְׁתַּלֵּם לְהַשְׁקִיעַ אֶת הַהַשְׁקָעָה הַיּוֹמִית בִּלְבַד עֲבוּר הַתּוֹצָאָה הַיּוֹמִית בִּלְבַד? כָּל יוֹם שֶׁהַבֵּן הוֹלֵךְ לְתַלְמוּד תּוֹרָה וְקוֹרֵא א' ב' ג', בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת, וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

חִזּוּק הָאֱמוּנָה וְהַשִּׂמְחָה לְאִמָּהוֹת הַמִּתְמוֹטְטוֹת מִנֵּטֶל גִּדּוּל הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים

לוּ הָיִית, אַתְּ הָאִמָּא, צְרִיכָה לְהָכִין סֶנְדְוִיץ' לְאֵיזֶה אַדְמוֹ"ר גָּדוֹל אוֹ לְאֵיזֶה צַדִּיק בַּעַל מוֹפֵת, יוֹם יוֹם, בְּאֵיזוֹ שִׂמְחָה הָיִית עוֹשָׂה זֹאת? וְלֹא הָיִית נוֹתֶנֶת זְכוּת זוֹ לְאַף אֶחָד בְּכָל מְחִיר. וְלָמָּה קָשֶׁה לָךְ לְהָכִין אֶת הַבֵּן, וּלְשָׁלְחוֹ בְּשִׂמְחָה, בְּתֻפִּים וּמְחוֹלוֹת לְתַלְמוּד הַתּוֹרָה? הֲרֵי בְּהֶבֶל פִּיו פּוֹעֵל הוּא יוֹתֵר מֵרַב פָּפָּא וְאַבַּיֵי, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא, שֶׁהֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת חָשׁוּב יוֹתֵר מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל רַב פָּפָּא וְאַבַּיֵי. לְרַב פָּפָּא וְאַבַּיֵי לֹא הָיִית מוּכָנָה לְהַשְׁקִיעַ עֲבוּר תּוֹרָתָם?! עַכְשָׁו הֲלֹא אַתְּ מְקַבֶּלֶת תּוֹצָאוֹת לֹא פָּחוֹת טוֹבוֹת...

וְעוֹד תִּתְבּוֹנְנִי אַתְּ, הָאֵם, כַּמָּה מְקַנְּאִים בָּךְ אוֹתָם שֶׁאֵין לָהֶם יְלָדִים וְלֹא זָכוּ לְהִפָּקֵד? כַּמָּה מוּכָנִים הֵם לְקַבֵּל פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מִסִּבְלֵךְ עֲבוּר שֶׁיְּהֵא לָהֶם בֵּן אוֹ בַּת! וְאַתְּ, שֶׁזָּכִית בְּפִקָּדוֹן נִפְלָא, יָקָר זֶה, קָשֶׁה לָךְ לְגַדְּלוֹ?! וּבִפְרָט אִם בַּעֲלֵךְ בֶּן תּוֹרָה, אַשְׁרַיִךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי בְּגִדּוּל הַבָּנִים לְתַלְמוּד תּוֹרָה אַתְּ מְאַפְשֶׁרֶת לוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה בְּהַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה, וְחֵלֶק כְּחֵלֶק לָךְ בְּתוֹרָתוֹ.

וְיָדוּעַ מַה שֶּׁאוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (ברכות י"ז ע"א) נָשִׁים בַּמֶּה יִּזְכּוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, הֲרֵי אֵינָן עוֹסְקוֹת בַּתּוֹרָה? וּמְתָרֶצֶת הַגְּמָרָא, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֵלֶק בְּתוֹרַת בְּנֵיהֶם וּבַעֲלֵיהֶן. אִם כֵּן, אַתְּ כָּאן בּוֹנָה לָךְ אֶת זְכוּת קִימָתֵךְ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. הֲיֵשׁ אוֹצָר יָקָר מִזֶּה?!

וְעוֹד, כָּל הַצָּלַת הָאָדָם בְּחַיָּיו וּלְאַחַר מוֹתוֹ, הֵם בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ ה', וּלְאַחַר 120 שָׁנָה שֶׁלָּךְ, תִּצְטָרְכִי אֶת עֶזְרָתָם, שֶׁיַּצִּילוּךְ מִכָּל מַרְעִין בִּישִׁין, וְכַמָּה יִשְׁתַּלֵּם לָךְ כָּל הַשְׁקָעָתֵךְ.

"אֶת עֶזְרָתָם אֲנִי אֶצְטָרֵךְ לְאַחַר 120 שָׁנָה"

וּבְהֶקְשֵׁר לָזֶה יֶשְׁנוֹ סִפּוּר נִפְלָא מֵאִמּוֹ שֶׁל ר' אֵלִיָּהוּ לָאפִּיַאן, שֶׁהָיְתָה אֵם לַעֲשָׂרָה יְלָדִים, וְהָיְתָה שָׁם בְּחוּץ לָאָרֶץ תְּקוּפָה קָשָׁה בְּכַלְכָּלַת הַבַּיִת. וְרַבִּים הוֹצִיאוּ בְּנֵיהֶם מֵהַיְשִׁיבוֹת שֶׁיַּעַזְרוּ לְהוֹרֵיהֶם בַּפַּרְנָסָה, וּפָנוּ לְאִמָּא שֶׁל ר' אֵלִיָּהוּ וְאָמְרוּ לָהּ: יֵשׁ לָךְ עֲשָׂרָה בָּנִים, תּוֹצִיאִי אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מֵהֶם לַעֲבוֹדָה, וְיָקֵלּוּ מֵעֲלֵיכֶם קְצָת עֹל הַפַּרְנָסָה. וְהֵשִׁיבָה: עַכְשָׁו אֵיךְ שֶׁהוּא אֲנִי יְכוֹלָה לְהִסְתַּדֵּר, וְאֵינִי צְרִיכָה אֶת עֶזְרָתָם שֶׁל בָּנַי, אֶת עֶזְרָתָם אֲנִי אֶצְטָרֵךְ לְאַחַר 120 שָׁנָה שֶׁיַּצִּילוּנִי מִגֵּיהִנּוֹם, וּלְאָז אֲנִי שׁוֹמֶרֶת אֶת אֶפְשָׁרוּת עֶזְרָתָם, וְזֹאת רַק עַל יְדֵי שֶׁיִּגְדְּלוּ לְתוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם.

וְחַיָּבִים לְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, שֶׁכָּל יֶלֶד וְיֶלֶד וְאֹפֶן גִּדּוּלוֹ נִגְזַר מִלְּמַעְלָה וְזֶהוּ הָאֹפֶן שֶׁצְּרִיכִים הוֹרִים אֵלּוּ דַּוְקָא לְגַדֵּל יְלָדִים אֵלּוּ דַּוְקָא, וְהִיא טוֹבָתָם הָאֲמִתִּית, כִּי הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית קוֹבַעַת מַדּוּעַ יֶלֶד זֶה יִפֹּל לְהוֹרִים כָּאֵלֶּה דַּוְקָא, וְהֵיאַךְ יְהֵא גִּדּוּלוֹ בְּנָקֵל וּבְקֹשִׁי, וְהַכֹּל בְּמִשְׁפַּט צֶדֶק שֶׁל גְּזֵרַת שָׁמַיִם, מִשְׁפָּט הַצּוֹדֵק לַיֶּלֶד וּלְהוֹרָיו גַּם יַחַד- "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו".

* כְּשֶׁהַבֵּן מִתְפַּלֵּל וּמְקַדֵּשׁ ה' בָּרַבִּים, פּוֹדֶה אָבִיו וְאִמּוֹ מִגֵּיהִנֹּם. (רמ"א יו"ד סימן שעו)

* "וְחָיוּ אֶת בְּנֵיהֶם וָשָׁבוּ" (זכריה י, ט)- שֶׁשָּׁבוּ הָאָבוֹת מִלֵּירֵד לַגֵּיהִנֹּם בִּזְכוּת בְּנֵיהֶם שֶׁחָיוּ. (נשמת חיים)

* וּכְשֶׁהַבֵּן מִתְפַּלֵּל וּמְקַדֵּשׁ בָּרַבִּים, פּוֹדֶה אָבִיו וְאִמּוֹ מִן הַגֵּיהִנֹּם. (כל בו)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.